Default-Post-3

האם קבוצה לשיווק ופרסום מוצרים ברשתות החברתיות חשופה לתביעת קניין רוחני?

אוקטובר 2021

קבוצות רכישה ברשתות החברתיות השונות כבר מזמן הפכו לדבר שבשגרה אשר רבים מאיתנו עושים בהן שימוש. אך מה קורה כאשר השיווק והפרסום ברשתות אלו נעשה תוך מכירת מוצרים מזויפים? מי נושא באחריות לפעילות מפרה שכזו? האם פייסבוק רשאית להסיר חשבונות מפרים ללא התראה מוקדמת?

בפסק דין שניתן לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי כי מפעילת קבוצת המלצות לרכישה באינטרנט באמצעות דף ייעודי בפייסבוק ופרופיל אינסטגרם, ניצלה לרעה את הפלטפורמות לצורך שיווק מוצרים מזויפים תוך הפרה של הקניין הרוחני של אחת מהחברות שאת מוצריה המזויפים שיווקה.

מפעילת קבוצה רבת משתמשים לשיווק ופרסום מוצרים של מותגים שונים באמצעות הרשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם, בשם דיאנה זוהר, הפעילה קבוצת פייסבוק בשם "דיאנה זוהר buy by all  ביחד שווים יותר" אשר מנתה למעלה מ-250 אלף עוקבים ופרופיל אינסטגרם בשם "דיאנה זוהר – ביחד שווים יותר" בו למעלה מ-14 אלף עוקבים, במסגרתם פרסמה ושיווקה מכירה של מוצרי מותגים שונים.

דיאנה הגישה תביעה בסך 500,000 ₪ וצווי מניעה נגד פייסבוק לאחר שהאחרונה הסירה, ללא התראה, את הקבוצה אותה הפעילה בפייסבוק, את פרופל מפעילי העמוד ואת חשבון האינסטגרם שלה בטענה כי נעשה שימוש בלתי חוקי בפלטפורמות אלו לצורך הפרת מדיניות פייסבוק וזכויות קניין רוחני של צדדים שלישיים. בתביעה שכנגד שהגישו פייסבוק וחברת אדידס, שמוצריה המזויפים, בין היתר, פורסמו ונמכרו על ידי דיאנה בקבוצות השונות שהפעילה, נטען כי דיאנה ניצלה לרעה את דפי הפייסבוק והאינסטגרם שהפעילה לצורך מכירת מוצרים מזויפים תוך הפרת זכויות הקניין הרוחני של אדידס.

בית המשפט דחה את תביעתה של דיאנה ואף קיבל באופן חלקי את התביעה שכנגד בקובעו כי דיאנה פעלה בתחכום ובאופן בלתי חוקי במטרה לפרסם, לשווק ולהביא לרכישת מוצרים מזויפים של מותגים שונים, ביניהם של חברת אדידס, וכל זאת תוך התחמקות בוטה מעיני גורמי האכיפה הרלוונטיים, למשל, תוך הקפדה על שימוש מכוון בכוכביות בתוך שם המותגים על מנת למנוע זיהוי אלגוריתמי, זיהוי המוצר על ידי קוד והצגת תמונה השונה מהמוצר הנמכר בפועל, הצגת מצג שווא ללקוחות לפיו מדובר במוצר זהה "אחד לאחד" למקור ועוד.

בית המשפט לא שלל כי קיימת זכות יוצרים בתכנים המועלים לחשבונות הפייסבוק והאינסטגרם, אך הטיל על פייסבוק את החובה לבחון תלונות או אינדיקציות בנוגע לשימוש לא ראוי או לא חוקי על ידי משתמש, וככל שהחשש מתאמת, חובתה של פייסבוק אף לחסום את דבר ההפרה.

טענותיה של דיאנה לכך ששימשה כגורם שמקשר בין המוכר בפועל לבין הקונה ולא כמוכרת לא הוכחה וטענותיה כי ביצעה ייבוא מקביל חוקי של מוצרים מקוריים נדחו מכל וכל. נקבע כי לא הוכח שדיאנה פעלה באופן חוקי או לגיטימי, אלא ניכר היה כי פעלה בשיטתיות וביודעין לצורך שיווק ומכירה של מוצרים מזויפים במחירים נמוכים תוך עשיית רווח על גבה של אדידס ויתר החברות שאת מוצריה המזויפים שיווקה.

בית המשפט פסק נגד דיאנה, והשית עליה את תשלומי שכר טרחת עוה"ד של הצדדים שכנגד, פייסבוק ואדידס, וכן תשלום בגין הפרת הקניין הרוחני של אדידס, בסך כולל של 150,000 ₪.

לקריאת פסה"ד המלא – ת"א 63470-05-19 זוהר ואח' נגד facebook inc ואח'

המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו כולל סקירה מקיפה של כל הוראות הדין ומכלול הסוגיות הרלוונטיות לנושא המאמר.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ויש להיוועץ עם עורך דין, לפי הצורך, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

מאמרים נוספים

ייפוי כוח מתמשך - עו"ד יעל חסיד - לאן מכוונים -image by shauking from Pixabay

ייפוי כוח מתמשך – מה זה?

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי שמאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להחליט..

שימוש חופשי ביצירה בה בעל זכות היוצרים אינו ידוע לפי סעיף 27א – פתרון או בעיה?

רוב האנשים אינם יודעים זאת, אך בכל פעם שהם מפרסמים תמונה,..

אתגר המדפסת התלת מימדית בעולם הקניין הרוחני

ספק רב אם צ'אק האל ידע לאילו מחוזות יגיע עולם המדפסות..

חשיפות של יזמים באופן אישי לתביעות מצד עובדים?

האם מנכ"ל או בעלים של חברת סטארט-אפ יכול להיות מחויב לשלם..

האם קבוצה לשיווק ופרסום מוצרים ברשתות החברתיות חשופה לתביעת קניין רוחני?

קבוצות רכישה ברשתות החברתיות השונות כבר מזמן הפכו לדבר שבשגרה אשר..

הקניין הרוחני של משחקי לוח ומשחקי קופסא

כאשר אנו יוצרים משחקי לוח וקופסא – כיצד אנו מגינים על..