האם מנכ"ל או בעלים של חברת סטארט-אפ יכול להיות מחויב לשלם חוב בגובה מאות אלפי שקלים שהחברה צברה כלפי עובד בכיר שהועסק בה, בין היתר בגין הפרות חוזרות ונשנות של זכויותיו, לרבות אי תשלום שכרו.
אחד המאפיינים העיקריים של סטארט-אפ במיוחד בצעדיו הראשונים הוא ריכוזיות של הניהול, הבעלות וקבלת ההחלטות, אשר מתקבלות לעיתים רבות על ידי גורם בודד. על הסיכונים והחשיפות הנובעים מכך ניתן למצוא במקרה שלפנינו.
עובד בכיר לשעבר בחברת סטארט-אפ תבע את החברה שעבד בה בטענה שבמהלך חודשים רבים מתוך שנת עבודתו האחרונה הוא לא קיבל שכר מלא, או שלא קיבל שכר כלל. בנוסף, דרש העובד שבית הדין יכריז על הרמת מסך ויטיל את הנטל בתשלום החוב שהחברה חבה לו (שהגיע לכדי מאות אלפי שקלים) ביחד ולחוד גם על מנכ"ל החברה שהוא אחד ממייסדיה ובעלי מניותיה, ומכהן כדירקטור יחיד בה.
במסגרת טענות ההגנה, טענה החברה שהעובד הסכים לקבל תוספת אופציות לרכישת מניות החברה ובתמורה לכך וויתר על קבלת מלוא שכרו במהלך אותם חודשים.
בית הדין האזורי לעבודה דחה טענה זו ואת מרבית טענותיה האחרות של החברה ופסק לטובת העובד. בנוסף, הוכח כי החברה נהגה באופן דומה והלינה את שכרם של עובדים אחרים.
בית הדין המשיך וקבע כי במקרה זה יש מקום להורות על הרמת מסך כנגד מנכ"ל החברה ולהטיל עליו אחריות אישית על חובותיה, וזאת בין היתר, משום שקיימת זהות גדולה עד כדי מוחלטת בינו לבין החברה, כך שהחברה לא רק שמשתמשת בכתובתו האישית של הנתבע אלא גם מפעילה את עסקיה מביתו. עוד נקבע כי הוכח שהמנכ"ל הינו בעל השליטה ומקבל ההחלטות המרכזי, אם לא הבלעדי, בחברה. בנוסף, החברה והמנכ"ל לא הציגו כל ראיה לקיומו של נושא משרה או איש קשר בכיר אחר בחברה שעימו העובדים יכלו לעמוד בקשר ולהלין על הפגיעה השיטתית בזכויותיהם על ידי החברה. למעשה המנכ"ל ערבב את פעילותו האישית עם פעילות החברה כך שהוא עצמו לא הבדיל בבירור בין עסקי החברה לבין רכושו הפרטי.
טענה נוספת שהעלתה החברה אשר גם היא נדחתה על הסף על ידי בית הדין, הינה שבחברות הנזק (סטארט-אפ) יחסי העבודה הינם שונים מאלו שבשוק הרגיל, כך שיש להפחית בהגנה שניתנת לזכויות עובדים המועסקים בחברות מהסוג הזה. טענה זו, לו הייתה מתקבלת, הייתה יוצרת תקדים בעייתי ומסוכן לא רק לאותם עובדים שזכאים שזכויותיהם יהיו מוגנות ככל עובד אחר, אלא גם לתעשייה המסחרית שוודאי הייתה נפגעת עקב חשש גובר של אותם עובדים מלעבוד בסטארט-אפ ולמצוא את עצמם לפתע ללא הזכויות הבסיסיות שמגיעות להם כעובדים.
במקרה זה, בית הדין קבע ובצדק שדיני העבודה חלים ומחייבים את כל העובדים והמעסיקים כאחד, לא משנה באיזה סקטור הם פועלים ושלא בכדי לא עלה בידי הנתבעים להפנות אפילו לפסק דין אחד שיתמוך בטענה זו.
אז מה מידת החשיפה שלכם לתביעות מהסוג הזה כיזמים של חברות סטארט אפ?
אמנם מדובר בחברה בע"מ אשר הינה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, עדיין יש לשים לב למקרים יחודיים בהם פעילות החברה ומעשיו של בעל מניות, מקבל החלטות או "הרוח החיה" העיקרי בחברה מתערבבים עם מעשים אישיים.
בתי המשפט יידרשו לבחון האם הסיטואציה הניצבת בפניהם עומדת במספר מבחנים שקבעה הפסיקה על מנת לקבוע האם במקרה הספציפי יש להורות על הרמת מסך ולהטיל חבויות אישיות על בעלי מניותיה של חברה בגין פעולות שביצעה החברה.
מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לשמור על עצמכם מפני חשיפה להרמת מסך?
ריכזנו עבורכם מספר טיפים עיקריים:
- דאגו תמיד לעגן את יחסי העבודה עם העובדים שלכם בהסכם כתוב. שלמו לעובדים בזמן את מה שמגיע להם ועמדו בכל מה שהדין דורש מכם, כמעסיקים.
- שמרו על הפרדה ברורה, ככל הניתן, ביניכם לבין העסק, אפילו אם הוא מתנהל מתוך הבית.
- ככל שהחברה שלכם גדלה, והדבר רלוונטי, צרפו אליכם שותפים נוספים לקבלת ההחלטות, כך שנטל קבלת ההחלטות וניהול החברה לא יהיה רק עליכם.
- בהגיעכם חלילה לשלב שבו ברור לכם כי העסק אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו – זה הזמן לעצור לחשיבה והתייעצות (ויפה שעה אחת קודם).
ואם בכל זאת קורה משהו? אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי.
לפסק הדין המלא – חפשו סע"ש 24671-10-14 מני-מנחם שחר נ' סלאריקס מובייל פיימנטס בע"מ ואח'.
