איך לעצור קיפוח מיעוט בחברה?
לבנות עסק עם שותפים זו ריצה למרחקים ארוכים, אבל מה קורה כשהשותפים הופכים ליריבים? כאשר בעלי השליטה מנצלים את כוחם כדי למנוע מכם רווחים או להרחיק אתכם מהעסק, אינכם מתמודדים רק עם סכסוך עסקי, מדובר בקיפוח המיעוט. במצב כזה, הגנה על ההשקעה שלכם תלויה במעבר מהיר ממגננה לאסטרטגיית ליטיגציה התקפית. עו”ד מתחום ליטיגציה מסחרית עם […]
ייפוי כוח מתמשך – מה זה?
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי שמאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להחליט היום, מי וכיצד ידאגו לנו, לגופנו, למשפחתנו, לנכסינו ולעסקינו, וזאת במידה ובעתיד לא נוכל, חלילה, לקבל החלטות כאלו בעצמנו.
שותפות ואולי בטעות
כאשר שניים או יותר מנהלים ביחד פעילות עסקית לשם הפקת רווחים, הם עשויים ליצור ביניהם שותפות, על כל המשתמע מכך לפי דין. במקרה כזה ובין היתר, יהיה כל שותף חשוף לטענות הנובעות ממעשי ומחדלי שותפיו.
התמודדות עם מצב של מבוי-סתום בעסק
עסקים רבים הוקמו ע”י שני שותפים תוך חלוקה שווה (50%-50%) של זכויות הבעלות, הניהול והרווחים בעסק. אם בשלב מסוים, יקלעו השותפים למבוי סתום (deadlock), כלומר, לא יצליחו להגיע להסכמות לגבי ניהול העסק, יכול הדבר להביא לשיבוש ואף להפסקת הפעילות כליל. לכן חשוב להיערך לכך מראש.
העברת זכויות במקרקעי ישראל לזרים
אתם רוצים למכור את הבית שלכם ואפילו מצאתם קונה מחו”ל, שמוכן לשלם את התמורה שביקשתם. ואולם, הבית שלכם בבעלות רשות מקרקעי ישראל, ולכן העברת זכויות החכירה בבית לזרים, כפופה לאישור הרשות. מה בעצם התהליך?
חתימה על כתב ויתור
וודאי נדרשתם בהזדמנות כזו או אחרת לחתום על הסכמה לפיה אתם מוותרים על טענותיכם כלפי אחר בעניין מסוים. דרישה זו לרוב מגיעה כתנאי לקבלת תשלום או שירות מסוים. מה תוקפה של הסכמה זו והאם תוכלו לחזור בכם מהויתור?
שינוי חוזה בהתנהגות
ניהלתם משא ומתן, התייעצתם עם עורך דין, חתמתם על חוזה יסודי ומפורט, אך בתקופת ההתקשרות, נהגתם כראות עיניכם בהתעלם מהוראות החוזה. ייתכן שבכך שיניתם את החוזה הכתוב.
החשיבות של עריכת הסכם המייסדים
בשלב הקמת החברה, בעלי מניות רבים מתלבטים אם להסתפק בעריכת תקנון חברה או לערוך גם הסכם מייסדים מפורט בין בעלי המניות (או חלק מהם). להסכם המייסדים יש יתרונות רבים שכדאי לקחת בחשבון, כשמקבלים על כך החלטה.
כלל שיקול הדעת העסקי – חומת מגן נצורה
כידוע, נושאי משרה חבים חובות זהירות מתוקף הוראות חוק החברות, ומחוייבים לנקוט באמצעי זהירות סבירים לצורך קבלת החלטותיהם העסקיות בחברה.[1] לאחרונה, חלה התפתחות מהותית בעניין זה, ושיאה בא לידי ביטוי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (מחוז מרכז) שניתן ממש לאחרונה בעניין בטר פלייס נגד אגסי ואח’ (ת”א 47302-05-16), מפיו של כבוד השופט גרוסקופף [2].
דירקטור – לא כל הנוצץ זהב הוא
בימים אלו בהם חברות כמו טבע ואחרות נקלעות לקשיים כלכליים, מתעוררות שאלות חשובות בנוגע להתנהלות (ואחריות) הדירקטוריון באופן שהביא את החברה לקריסה או משבר.
חיבור זה ינסה, על קצה המזלג, להעניק רקע משפטי-חוקי לסוגיות העולות במקרים אלו ודומים אחרים.
החוק העיקרי הרלבנטי לענייננו הוא חוק החברות, התשנ”ט – 1999 (“חוק החברות”).