ניהלתם משא ומתן, התייעצתם עם עורך דין, חתמתם על חוזה יסודי ומפורט, אך בתקופת ההתקשרות, נהגתם כראות עיניכם בהתעלם מהוראות החוזה. ייתכן שבכך שיניתם את החוזה הכתוב.
ידועה לכולם החשיבות של היוועצות עם עורך דין בשלב עריכת חוזה בכתב, כדי לוודא שהחוזה ישקף את מכלול הזכויות והחובות של הצדדים בהתקשרות.
אך לעיתים, לאחר החתימה על החוזה, הצדדים נוטשים את ההוראות החוזיות ובהתנהגותם יוצרים שינוי שאינו-כתוב בחוזה עליו חתמו.
צד להתקשרות שלא עמד על זכויותיו בהתאם לחוזה הכתוב, יכול להיחשב כמי שויתר עליהן.
יצירת חוזה בדרך של התנהגות
לפי דין, חוזה נכרת כאשר יש הצעה וקיבול, וזאת גם אם פרטי החוזה לא תועדו בכתב.
הצד הפונה, ייחשב כמציע הצעה, כאשר תנאי ההצעה ברורים (תנאי ה-"מסויימות") ומעידים על נכונות המציע להתקשר בחוזה (תנאי ה-"גמירות דעת").
הצד השני ייחשב כמקבל את ההצעה, אם הודיע למציע על כך, באופן שמלמד על נכונותו להתקשר בחוזה, לפי ההצעה. לפי דין, קבלת ההצעה יכולה להיות במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם משתמע ממנה קיבול של ההצעה.
דוגמא: בית המשפט העליון דן בסכסוך שבין משרד הבריאות לבין עיריית ראשון-לציון לגבי הדרישה ממשרד הבריאות לשלם ארנונה לעירייה בגין הפעלת תחנות טיפת חלב בתחומה. בין היתר, טענה העירייה כי אינה מחויבת לזיכרון דברים שנערך בין נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד הפנים בנוגע לתחנות הנ"ל, שכן העירייה לא הייתה צד לו.
בית המשפט העליון קבע כי יש לדחות את הטענה, שכן מחומר הראיות עולה שחלק ניכר מהרשויות המקומיות, ובכללן עיריית ראשון לציון, פעלו במשך למעלה משלושים שנה בהתאם למתווה הקבוע בזכרון הדברים ומשתפות פעולה עם משרד הבריאות בהפעלות התחנות. בהתאם, ניתן בהחלט לראות בהתנהגותן לאורך השנים משום קיבול של התנאים הקבועים בו, כך שזיכרון הדברים מחייב את העיריה. עם זאת, נקבע כי לפי זכרון הדברים, אין מקום לחייב את עיריית ראשון לציון בתשלום ארנונה.
[רע"א 9813/03 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' עיריית ראשון לציון (נבו, 4.2.2007)]
מהו שינוי חוזה בהתנהגות?
על פי ההלכה הפסוקה, שינוי חוזה בהתנהגות הצדדים צריכה לשקף את גמירת הדעת לסטות מהוראות החוזה, ולצורך כך, אין להסתפק בהתנהגויות אקראיות המהוות סטיה מהחוזה, אם אין בינן חוט מקשר המעיד על הסכמה לסטיה מהחוזה המקורי.
בהקשר זה יבחן בית המשפט קיומו של דפוס התנהגות מתמשך, לו שותפים שני הצדדים, אשר מעיד בבירור על כוונת הצדדים לסטות מהחוזה.
דוגמא: בית המשפט העליון דן בהסכמים בין משווקת למפיצות גז, שכלל התחייבות של המפיצות להחזיק מחסן להחזקת מיכלי גז כחלק ממאמצי ההפצה. אלא שזמן קצר לאחר חתימת ההסכמים, אפשרה המשווקת למפיצות לעשות שימוש במחסן ששכרה כדי למלא שם את מיכלי הגז של לקוחותיהן. כשביקשה המשווקת לסגור את המחסן הרלוונטי, כעבור פרק זמן של 14 שנה, התעוררה השאלה על מי בעצם החובה להחזיק מחסן כאמור- על המפיצות בהתאם לתניה החוזית או על המשווקת בהתאם להסדר לפיו נהגו הצדדים.
באותו עניין נקבע, כי החוזה אכן שונה, לאור הסטיה מהוראות ההסכם במשך תקופה ארוכה ומאחר שהמפיצות לא נדרשו לקיים את התחייבותן להחזיק מחסן משלהן. בהתאם, אין לראות באי הקמת המחסן על ידי המפיצות כהפרה של החוזה. עם זאת, לאור אומד דעת הצדדים וההגיון המסחרי שביסוד העסקה, למשווקת יש זכות להפסיק את ההסדר הקיים בין הצדדים, בשים לב לכך שהמשווקת מעולם לא התחייבה להפעיל מחסן ומאחר שהמפיצות לא שינו מצבן לרעה עקב השימוש במחסן המשווקת קודם לסגירתו.
[עא 4956/90, פזגז חברה לשיווק בע"מ נ' גזית הדרום בע"מ, פ"ד מו(4) 35]
עריכת הסכם בכתב
על מנת להימנע ממצב שבו חוזה שעליו חתמו הצדדים, משתנה על ידם בחלוף הזמן, בשלב קיום החוזה, מקובל לכלול בחוזה הוראה אשר עוסקת במפורש באופן שינוי החוזה. הוראה כזו תקבע כי כל שינוי או תוספת לחוזה יכולים להיעשות ויהיו להם תוקף רק אם ייערכו בכתב וייחתמו על ידי הצדדים להסכם.
ניתן לכלול הוראה נוספת שתוסיף ותקבע כי שום התנהגות מצד מי מהצדדים לא תחשב כוויתור על איזה מזכויותיו על פי החוזה ו/או על פי כל דין, או כויתור או כהסכמה מצידו לאיזו הפרה או אי קיום תנאי החוזה על ידי הצד האחר, אלא אם כן נעשו במפורש ובכתב.
בנוסף, מומלץ כמובן לקבל ייעוץ משפטי במקרה שבו צד לחוזה מזהה סטייה מהחוזה בשלב קיום החוזה, גם אם סטיה זו מהחוזה נעשית לטובתו, וזאת, על מנת להבטיח כי לא יפגע מכך בעתיד.
