קיבלתם פסק דין בסכסוך מסחרי שאינו משקף לדעתכם את האמת? אתם משוכנעים שבית המשפט טעה?
השאלה האמיתית היא: האם כדאי לכם להשקיע בהגשת ערעור על פסק הדין.
במאמר זה נבחן את השיקולים המקצועיים, הסיכויים הריאליים, והשאלות המהותיות שיש לברר בטרם קבלת החלטה לגבי הגשת ערעור.
מהו ערעור ומדוע מערכת המשפט לא מעודדת ערעורים?
כל בעל דין שהתאכזב מפסק דין יודע שהמחשבה הראשונה היא להגיש עליו ערעור. רבים מניחים שערעור הוא "הזדמנות שנייה" להציג את המקרה שלהם, מעין משפט חדש עם שופט אחר. אך בפועל, ערעור אינו "סיבוב שני" או "מועד ב'" של המשפט. זהו הליך משפטי שונה לחלוטין, עם מטרות, כללים ואופי שונים באופן מהותי.
צריך להבין עיקרון יסוד והוא שמערכת המשפט לא מעודדת ערעורים, וזאת משני טעמים מרכזיים:
ראשית, עקרון כיבוד הערכאות– לשופט בערעור אין כוונה להחליף את שיקול דעתו של השופט שראה את העדים פנים אל פנים, שמע את הטיעונים בזמן אמת, וקיבל את ההחלטה לאחר בחינה מעמיקה. בית המשפט לערעורים אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת השופט הראשון.
שנית, שיקולי יעילות ויציבות– כל ערעור מעמיס על מערכת שיפוטית עמוסה ממילא, מאריך הליכים שנמשכו שנים, ומונע את הסופיות שבעלי הדין זקוקים לה. האינטרס המערכתי הוא לקדם סופיות של הדיון.
אז מתי בית משפט בכל זאת יתערב?
בית המשפט יקבל ערעור במקרים חריגים ונדירים, כאשר הוא ישתכנע שקביעות הערכאה הדיונית אינן מבוססות על חומר הראיות, סוטות באופן קיצוני מההיגיון והשכל הישר, כאשר נפלה טעות משפטית מהותית היורדת לשורש העניין, או כדי למנוע עיוות דין. כך למשל נקבע על ידי בית המשפט העליון ב-ע"א 3561/13 שרגאי נ' פקיד שומה (23.10.2017).
במילים אחרות – מרבית הערעורים שמוגשים, סופם להידחות.
איך ממקסמים את סיכויי הערעור?
כדי בכל זאת למקסם את סיכויי הערעור בסכסוך מסחרי, הכרחי למצוא בתיק את הזוית המשפטית המדויקת, שתעורר את שופטי הערעור לסטות ממנהגם ולהתערב בקביעות הערכאה הראשונה. זה לא תמיד אפשרי, מפני שלא מספיק להצביע על שגיאה בפסק הדין או על תוצאה לא הוגנת. יש להצביע על טעות כזו שתצדיק את ההתערבות החריגה, בהתאם לחוק ולפסיקה.
עורך דין ערעורים מנוסה יודע איך למצוא את הזוית המשפטית המשכנעת, איך לנסח אותה בכתב ערעור מבוסס תקדימים, ואיך להציג אותה בדיון באופן שיגרום לבית המשפט לפעול.
מה ההבדל בין משפט רגיל לערעור? הבנת תהליך הערעור
אחד ההבדלים המהותיים שחשוב להבין לפני הגשת ערעור על פסק דין הוא לגבי מוקד הדיון עצמו.
בהליך רגיל, כתב התביעה עוסק בסכסוך בין הצדדים: (א) העובדות לגבי הסכסוך; (ב) הטענות המשפטיות לגבי הסכסוך; (ג) הסעדים המבוקשים בעקבות הסכסוך.
לעומת זאת, בהליך ערעור, כתב הערעור עוסק בפסק הדין עצמו: (א) העובדות שנכללו או הושמטו מפסק הדין; (ב) הקביעות השיפוטיות השגויות בפסק הדין; (ג) התיקונים הנדרשים בפסק הדין.
לכן, במסגרת תהליך הערעור: (א) לא ניתן להציג ראיות שלא הוצגו בערכאה הראשונה; (ב) אין זימון עדים, עדויות או חקירות נגדיות; (ג) בית המשפט של ערעור בוחן את המסגרת העובדתית כפי שהוצגה לבית המשפט הקודם; (ד) הדיון בהליך ערעור הוא בעיקר משפטי (יישום הדין, פרשנות החוק, והפסיקה הרלוונטית).
לכן עורך דין ערעורים מיישם מיומנויות מעט שונות מאלו הנדרשות בערכאה הראשונה: יכולת ניתוח משפטי מעמיק, הכרת הפסיקה לעומקה, וכתיבה משפטית ברמה גבוהה.
האם להגיש ערעור? שלוש שאלות מכריעות לפני החלטה
לפני שמחליטים להגיש ערעור בתיק מסחרי, חיוני לענות על שלוש שאלות מהותיות. בלעדיהן, אתם מסתכנים בהשקעה של עשרות אלפי שקלים בהליך שסיכוייו נמוכים.
1. האם קיימת עילת ערעור משכנעת?
לא כל טעות או אי-דיוק בפסק דין מצדיקים התערבות. בית המשפט לערעורים יתערב רק כאשר מתקיימת אחת מהעילות הבאות:
- טעות משפטית מהותית- זו העילה החזקה ביותר להגשת ערעור על פסק דין. כאשר בית המשפט יישם את הדין באופן שגוי, פירש חוזה או חוק בצורה מוטעית, או קבע הלכה בניגוד לפסיקה מחייבת באופן שהשפיע על תוצאות פסק הדין – אז סיכויי הערעור טובים יחסית.
- כשל בממצאים העובדתיים- בית המשפט לערעורים נזהר מאוד בהתערבות בממצאי עובדה, אך יעשה זאת במקרים חריגים: כאשר השופט אימץ גרסה מופרכת לחלוטין, התעלם מראיות מכריעות, או הסתמך על שיקולים לא רלוונטיים במקום על הראיות עצמן. מדובר בסף גבוה שלא קל לעמוד בו.
- פגם דיוני חמור- כאשר ההליך עצמו היה פגום באופן מהותי שפגע בזכויות: מניעת קבלת ראיות חיוניות, פגיעה בזכות הטיעון, או ניהול משפט לקוי באופן מהותי.
- עיוות דין חמור- נסיבות חריגות כמו גילוי ראיות חדשות שלא ניתן היה לאתרן בשקידה סבירה והן משנות את התמונה, או רשלנות קיצונית של עורך הדין שייצג בערכאה הראשונה אשר השפיעה באופן ממשי על התוצאה.
2. מה סיכויי הצלחה בערעור בפועל?
הערכת סיכויים נכונה היא קריטית להחלטה האם להגיש ערעור. הסיכוי להצלחה תלוי בשלושה גורמים מרכזיים:
- סוג העילה- ערעורים שונים נבחנים בסטנדרטים שונים. לערעור על טעות משפטית יש סיכויים גבוהים יותר באופן יחסי, מפני שהם בעיקר מצריכים יישום נכון של הדין והפסיקה – משהו שבית המשפט לערעורים יכול לבחון מחדש באופן מלא. לעומת זאת, ערעורים על ממצאי עובדה, פגמים דיוניים או עיוות דין דורשים עמידה בתנאים מחמירים יותר שנקבעו בפסיקה כדי להצדיק התערבות חריגה בקביעות השופט הראשון.
- עוצמת הטעות- האם מדובר בטעות שולית או בטעות מהותית? האם היא השפיעה ממש על התוצאה או רק על נימוקים צדדיים? כדי שיתקבל הערעור, הטעות צריכה להיות מהותית ולשנות ממש את תוצאות פסק הדין. בית המשפט לא יתערב אם הטעות לא השפיעה על התוצאה הסופית, גם אם היא קיימת.
- איכות הטיעון המשפטי- גם עילה חזקה זקוקה להצגה משכנעת. עורך דין ערעורים מנוסה יודע להעריך את הסיכויים באופן ריאלי, לבנות את הטיעון המשפטי המדויק המבוסס על פסיקה רלוונטית, ולהימנע מהגשת ערעורים שסיכוייהם נמוכים מלכתחילה. כתב ערעור חלש, גם על עילה טובה, יכול להפיל את הערעור. כתיבה משפטית מעולה היא קריטית להצלחה.
3. האם העלות מצדיקה את התועלת?
זו השאלה הכלכלית המרכזית בכל החלטה על הגשת ערעור בתיק מסחרי. ערעור דורש השקעה משמעותית שיש לשקול מול הסיכויים והתוצאה האפשרית.
- עלויות ישירות: (א) שכר טרחת עורך דין לערעור – שכר הטרחה הוא נגזרת של המורכבות והמיומנות הנדרשת; (ב) אגרות בית משפט – תשלום אגרה להגשת הערעור; (ג) הפקדת ערובה – ככלל נדרשת הפקדת ערובה לכיסוי הוצאות המשיב; (ד) הוצאות משפט במקרה של הפסד – אם הערעור יידחה, תצטרכו לשלם את הוצאות המשיב.
- עלויות עקיפות: (א) זמן נוסף – הליך ערעור יכול להימשך 12-24 חודשים; (ב) השקעה רגשית ומנטלית – המשך עיסוק בסכסוך במקום להתקדם הלאה; (ג) חוסר ודאות מתמשך – אי-יכולת לסגור את הנושא ולתכנן את העתיד; (ד) עיכוב בקבלת סופיות – המשך "תלייה באוויר" של ההכרעה.
- התועלת הפוטנציאלית: שאלו את עצמכם- (א) מה בדיוק נרוויח אם הערעור יתקבל? (ב) האם מדובר בשינוי מהותי בתוצאה או רק בשיפור חלקי? (ג) האם הסכום או העיקרון שבמחלוקת שווים את ההשקעה? (ד) מה ההשלכות העסקיות של המשך ההליך לעומת סיומו?
הנוסחה הפשוטה היא: סיכויי הצלחה × תועלת פוטנציאלית מול עלות. רק כאשר המשוואה הזו עובדת לטובתכם, כדאי להמשיך.
טעויות נפוצות של בעלי עסקים לפני הגשת ערעור
1. דחיית ההתייעצות עד לרגע האחרון – הזמן להגשת ערעור מוגבל ונדרש זמן רב להיערך לערעור
2. מחשבה שערעור הוא “עוד הזדמנות לספר את אותה גרסה”
3. הגשת ערעור משיקולים של אכזבה בהתעלם מסיכויי הערעור בפועל
4. התקשרות עם עורך דין לא מיומן או לא מתאים לצורך התיק הספציפי
סיכום: מתי באמת להגיש ערעור
החלטה על הגשת ערעור בתיק מסחרי צריכה להתבסס על ניתוח משפטי מעמיק של פסק הדין, הערכה ריאלית של סיכויי ההצלחה, וחישוב כלכלי מושכל. עורך דין המתמחה בערעורים יכול לספק לך את ההערכה המקצועית הדרושה.
אם קיבלת פסק דין מסחרי ואתה שוקל ערעור, מומלץ להיוועץ עם עורך דין ערעורים במהרה – המועד להגשת ערעור מוגבל ל-45 יום ממתן פסק הדין. בחינה משפטית מוקדמת יכולה לחסוך לך זמן, כסף ואכזבות.
שאלות נפוצות
כמה זמן יש להגיש ערעור?
ככלל, 60 ימים ממועד המצאת פסק הדין בתיקים מסחריים ואזרחים.
כמה עולה להגיש ערעור?
עלויות שכ"ט עו"ד משתנות מתיק לתיק, בהתאם למורכבות התיק.
בנוסף צריך לקחת בחשבון שיש להסדיר גם את תשלום אגרות בית המשפט וככלל יש להפקיד עירבון בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות ההליך.
האם חובה להגיש את הערעור דווקא באמצעות עוה"ד שייצג בהליך הראשון?
אין חובה כזו.
מה קורה אם הערעור נדחה?
יהיה עליכם לשלם הוצאות משפט למשיבים, על פי פסיקת בית המשפט
עו"ד יעל חסיד עוסקת בתחומי המשפט המסחרי, האזרחי ובינ"ל.
יעל בעלת ניסיון רב בייצוג לקוחותיה בסכסוכים מורכבים ובסוגיות עקרוניות בבתי המשפט ובערכאות בוררות שונות ובנוסף מלווה את פעילותם העסקית השוטפת של מגוון רחב של חברות, שותפויות ואנשי עסקים בארץ ובחו"ל.
יעל חברה בלשכת עורכי הדין משנת 2009. בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B), מוסמכת תואר שני במשפטים עם התמחות במשפט אזרחי (LL.M) וכן תואר שני במנהל עסקים עם התמחות ראשית במימון (MBA) כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
מעוניינים ליצור קשר עם כותבת המאמר?
