אם קיבלתם פסק דין לטובתכם בבית משפט בחו"ל, חשוב שתדעו שבארץ אין לו תוקף. כלומר, לא תוכלו לפנות להוצאה לפועל למימוש פסק החוץ או להסתמך על הקביעות שבו במסגרת הליכים משפטיים בארץ, אלא אם כן, תפעלו בבית המשפט בישראל לקליטתו.
פסקי דין או החלטות (פסקי חוץ) שניתנו בבתי משפט מחוץ לישראל הינם חסרי מעמד בישראל, אלא אם עברו תהליך של קליטה בארץ.
החוק המסדיר את הליך הקליטה של פסקי חוץ במערכת המשפט הישראלית הוא חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח – 1958.
חוק אכיפת פסקי חוץ נועד לחול על פסקי דין והחלטות שניתנו בעניין אזרחי וכן פסקי דין והחלטות לתשלום פיצויים או נזקים לצד שנפגע, אף כשלא ניתנו בעניין אזרחי.
אכיפת פסק חוץ
אם ניתן פסק דין מחוץ לישראל כנגד חייב מסוים, אשר מסרב לקיים את פסק החוץ וידוע שיש לו נכסים בישראל, ייתכן והזוכה לפי פסק החוץ יבקש לפתוח הליך בהוצאה לפועל בארץ לשם גביית החוב.
מסלול האכיפה המצוי בחוק אכיפת פסקי חוץ, נועד להכשיר את פסק החוץ לצורך הוצאתו לפועל בישראל, ועל כן הוא מיועד בעיקרו לפסקי גברא (in personam), אשר מטילים חיוב על אדם, כגון חיוב כספי.
לפי חוק אכיפת פסקי חוץ לבית המשפט יש את שיקול הדעת להכריז על פסק חוץ כאכיף, אם התקיימו כל התנאים הבאים: א) הפסק ניתן בסמכות לפי דיני המדינה בה ניתן; ב) הפסק אינו ניתן עוד לערעור; ג) הפסק בר-ביצוע במדינה בה ניתן; ד) החיוב שבפסק ניתן לאכיפה לפי דיני האכיפה בישראל ותכנו אינו סותר את תקנת הציבור.
לפי החוק, פסק החוץ לא יוכרז כאכיף, אם התקיימו איזה מהתנאים הבאים: א) הפסק הושג במרמה; ב) לדעת בית המשפט לא ניתנה לנתבע אפשרות סבירה לטעון טענות ולהביא ראיות; ג) לא הייתה סמכות למתן הפסק, על פי כללי המשפט הבינלאומי החלים בישראל; ד) הפסק נוגד פסק דין תקף אחר באותו עניין, שניתן בין אותם בעלי דין; ה) בעת הגשת התביעה בבית המשפט במדינה הזרה היה משפט תלוי ועומד, באותו עניין ובין אותם בעלי דין, בפני בית משפט או בית דין בישראל.
הכרה ישירה בפסק חוץ
מסלול ההכרה נועד לקלוט את פסק החוץ, שלא לשם הוצאתו לפועל. בדרך כלל, קליטת פסק החוץ נעשית לצורך מעשה בית דין, כלומר, לצורך הסתמכות על הקביעות בפסק החוץ במסגרת הליכים משפטיים בישראל.
לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, בית המשפט יכיר באופן ישיר בפסק חוץ, אם התקיימו כל התנאים הבאים: א) ישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ להכיר בפסקי חוץ מאותו הסוג; ב) ההתחייבות הנ"ל ניתנה ביחס לפסקי חוץ הניתנים לאכיפה על פי חוק בישראל; ג) ההסכם חל על פסק החוץ הרלוונטי; ד) התקיימו התנאים הקבועים בהסכם ביחס להכרה.
ואולם, ישראל חתומה על הסכמים לגבי הכרה הדדית של פסקי חוץ מול ארבע מדינות בלבד (גרמניה, בריטניה, ספרד ואוסטריה). לכן, התנאי המחייב קיומו של הסכם עם המדינה בה ניתן פסק החוץ, מביא לשימוש מאוד מצומצם במסלול ההכרה הישירה מלכתחילה.
בערכאות הדיוניות נבחנה האפשרות לבצע הכרה ישירה בפסק חוץ, גם אם אין עמידה בתנאי חוק אכיפת פסקי חוץ (שיטה זו כונתה "הכרה ישירה פסיקתית"). עם זאת, בית המשפט העליון הסתייג מכך והבהיר שלא ניתן לבצע הכרה או אכיפה של פסק חוץ שלא במסגרת חוק אכיפת פסקי חוץ.
[ע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' אגם, פ"ד מט(1) 561; ע"א 1297/11 לוין נ' זוהר (29.12.2013)]
הכרה אגבית בפסק חוץ
חוק פסקי חוץ קובע מתי רשאי בית המשפט להכיר אינצידנטלית (אגבית) בפסק חוץ. כך, בית משפט או בית דין בישראל רשאי, אגב דיון בעניין הנמצא בסמכותו ולצורך אותו ענין, להכיר בפסק חוץ, אם ראה שמן הדין והצדק לעשות כן.
בשורה של פסקי דין של בית המשפט העליון נשמעו עמדות שונות לגבי משמעות התנאים להכרה אגבית שעניינם "הדין והצדק". במקרה אחד נקבע כי המילים מן הדין והצדק אינן מיצגות תחומים נפרדים של המשפט והמוסר, אלא שיש לראותן ביחד כמשמעותן המקובלות בלשון בני אדם. עמדה פרשנית זו מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב מאוד בשאלת ההכרה בפסק החוץ. במקרה אחר קבע בית המשפט העליון כי ניתן למלא את המסגרת הנ"ל בתוכן יותר ספציפי כשהנושא העומד לדיון מצריך זאת, כאשר בין היתר, יחולו תנאי המשפט המקובל (האנגלי) לגבי הכרה בפסקי חוץ. עם זאת, במקרה אחר, מתח בית המשפט העליון על עמדה זו ביקורת בנימוק שהחקיקה הישראלית בתחום קליטת פסקי חוץ נועדה לנתק את הקשר למשפט האנגלי. במקרה אחר סבר בית המשפט העליון כי המענה לשאלה מה ייחשב "מן הדין והצדק" ייעשה בהתאם לסייגים מפני אכיפה כמפורט בחוק פסקי חוץ.
[ע"א 221/78 ז'ול עובדיה נ' סולומון כהן (24.1.1979); ע"א 499/79 בן דיין נ' אי.די.אס אינטרנשיונל בע"מ, פ"ד לח (2), ע"א 490/88 המוטראן הקופטי של הכסא הקדוש של ירושלים והמזרח הקרוב נ' עדילה ואח’, פ"ד מד (4) 39; ע"א 587/85 שטרק נ' בירנברג, פ"ד מא(3) 227 (1987), בהתאמה]
מאחר שהתנאי הסתום להכרה אגבית שעניינו "הדין והצדק" הוא בר-פרשנות, לבתי המשפט יש גמישות רבה מאוד בהחלטתם באיזה מקרה ועל סמך איזה נימוקים לאפשר הכרה אגבית בפסקי חוץ.
הקשר בין קליטת פסקי חוץ לבחירת מקום השיפוט
למרבה הצער, קבלת פסק דין לטובת אחד הצדדים, לא תמיד תסיים את הסכסוך בין הצדדים, שכן לעיתים הצד שהפסיד ימנע מקיום או ציות לפסק הדין. כאמור, אם פסק הדין ניתן מחוץ לישראל ומבוקש לאכוף אותו בישראל, יצטרך פסק החוץ לעבור תהליך של קליטה בארץ. חשוב להבהיר כי הדברים נכונים גם לפסקי דין שניתן בישראל ומבקשים לאכוף אותם מחוץ לישראל, כאשר לכל מדינה קריטריונים משלה לקליטת פסק חוץ.
במצב דברים זה, חשוב מאוד לבחון מראש, בטרם ניהול הליך משפטי, אם פסק דין של המדינה בה מתנהל ההליך יהיה בר-אכיפה או בר-הכרה במדינה שבה מצויים נכסי החייב ובאילו תנאים שבדין. אחרת, יכול להתנהל הליך שלם לטובת פסק דין שלא יהיה בו כל ערך (לקריאה בנושא תניות שיפוט זר בהסכמים בין צדדים ממדינות שונות לחצו כאן).
