תניות שיפוט זר בהסכמים בין צדדים ממדינות שונות

כאשר מנהלים עסקים או יוצרים קשרים רב-לאומיים חשוב מאוד לחשוב מראש על השאלה, היכן יתברר סכסוך בינלאומי, במקרה שיפרוץ חלילה, בין צדדים ממדינות שונות.

תניות שיפוט בחוזה משקפות הסכמה של הצדדים להקנות לערכאה שיפוטית מסוימת את הסמכות להכריע בסכסוך עתידי, ככל שיתעורר.

תניית שיפוט זר טיפוסית תגדיר מהי הערכאה המוסמכת לדון בסכסוכים בין הצדדים (למשל בית משפט או טריבונל בוררות במדינה כזו או אחרת), על פי איזה דין ומה היקף הסמכות של אותה ערכאה.

שיקולים בהגעה להסכמה על סמכות השיפוט הבינלאומית

לפני התקשרות שיש בה מאפיינים רב-לאומיים, כל צד צריך לשאול את עצמו, היכן הוא מעדיף להתדיין במקרה של סכסוך, כשבין היתר, מומלץ לחשוב על העניינים הבאים:

— המיקום הגיאוגרפי של הצדדים. הרבה פעמים יעדיף כל צד לנהל הליך משפטי במקום שקרוב אליו ובמקום שקרוב ליועצים המשפטיים של אותו צד. כשיש צד אחד בהתקשרות שהוא חזק יותר במשא ומתן, אז ייתכן שהצד השני ייאלץ לקבל תנית שיפוט בטריטוריה זרה לו.

— שיקולי הוגנות ופשרה. הצדדים יכולים להסכים מראש שסכסוכים יתבררו בטריטוריה של מדינה שלישית (ולא באחת מהטריטוריות שבה הם פועלים), וזאת כדי לנטרל יתרון יחסי של מי מהצדדים בטריטוריה המוכרת לו וגם כדי להקטין את התמריץ של הצדדים להגיע לבית המשפט בשל הקושי של שניהם בניהול הליך.

— עלויות ניהול ההליך. עלויות ניהול הליך משפטי במדינה אחת יכולות להיות יקרות יותר מאשר עלויות ניהול הליך משפטי במדינה אחרת. כמו כן, אם הראיות והעדים בקשר לסכסוך מסוים נמצאים במדינה שבה לא מתקיים ההליך, יגרמו לצדדים עלויות נוספות. עלויות אלו יכולות להשפיע על העדפות הצדדים בקביעת הפורום לבירור הסכסוך.

— סוגיות של אכיפה. גם אם צד לסכסוך יקבל פסק דין לטובתו בהליך שמתנהל בטריטוריה אחת, אם אין איך לאכוף את פסק הדין באותה טריטוריה (למשל כי אין לצד השני נכסים בטריטוריה), אז ברור שהסכסוך בין הצדדים לא הסתיים. בהתאם, יש לבחון מראש, אם פסק דין של המדינה בה מתנהל ההליך יהיה בר-אכיפה או בר-הכרה במדינה שבה מצויים נכסי החייב ובאילו תנאים שבדין. אחרת, יכול להתנהל הליך שלם לטובת פסק דין שלא יהיה בו כל ערך.

למרות כל האמור לעיל ולמרות החשיבות בהגעה להסכמה לגבי תניית שיפוט זר חוזית, חשוב לקחת בחשבון שיהיו מקרים בהם תניית השיפוט החוזית לא תהיה אכיפה.

שיקול הדעת של בתי המשפט באכיפת תניית השיפוט הזר

לפי ההלכה הפסוקה בישראל, תניית שיפוט זר אינה מפקיעה את סמכותו של בית המשפט בישראל, ולמרות שבית המשפט יטה לכבד הסכמים בין הצדדים, יש לו שיקול דעת לשחרר בעל דין מהוראות ההסכם בו נקשר, בנסיבות שונות.

דוגמא: בשנת 2014 הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד פייסבוק, בטענה שפייסבוק "יירטה" הודעות של משתמשים ועשתה בהן שימוש. פייסבוק טענה שיש לסלק על הסף את הבקשה נגדה כי קיימת תניית שיפוט זר בתנאי השימוש של פייסבוק שלפיה סכסוכים בקשר לתנאי השימוש או לפייסבוק יידונו בבית המשפט בקליפורניה על פי הדין בקליפורניה. טענת פייסבוק נדחתה בבית המשפט המחוזי והעניין הובא בפני בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון עשה הבחנה בין היחסים החוזיים של המשתמשים הישראליים מול פייסבוק ארצות הברית לעומת מול פייסבוק אירלנד. לגבי פייסבוק ארה"ב נקבע שלאור האמור בתנאי השימוש של פייסבוק, תנאי השימוש לא חלים ביחסים שבין המשתמש הישראלי לבין פייסבוק ארה"ב. בהתאם, לא חלה תניית השיפוט הזר מתוך תנאי השימוש, ואין מניעה להגיש תביעות כנגד פייסבוק ארה"ב בישראל לפי הדין הישראלי.

על אף שתנאי השימוש נועדו לחול ביחסים שבין המשתמש הישראלי לבין פייסבוק אירלנד, נקבע שתנאי השימוש היוו חוזה צרכני אחיד ושתניית השיפוט הזר בנוגע למקום השיפוט היוותה תניה מקפחת בחוזה אחיד. לכן נקבע שאין לתניה תוקף וניתן להגיש תביעה נגד פייסבוק אירלנד בישראל. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי לא הוכח שתניית הדין הזר מהווה תניה מקפחת, ובהתאם פסק שעל ההליך כנגד פייסבוק אירלנד להתנהל לפי הדין המהותי בקליפורניה.

[רע"א 5860/16 Facebook Inc ואח' נ' אוהד בן חמו (נבו, 13.5.2018)]

דוגמא נוספת: במקרה אחר, דן בית המשפט העליון בשאלה אם ישנן נסיבות חיצוניות לחוזה השקעה המצדיקות אי-כיבוד תניית שיפוט זר חוזית, שלפיה סמכות השיפוט לדון בסכסוכים לפי החוזה הוענקה לבתי המשפט באיי הבתולה. בית המשפט העליון קבע באותו עניין שאחד משני התובעים אינו כבול לתניית השיפוט הזר, שכן לא חתם על החוזה הרלוונטי אלא על טופס הצטרפות שלא הפנה בצורה ברורה לחוזה הנ"ל. במקום לשלוח כל תובע לנהל דיון במדינה אחרת, בית המשפט העליון קבע שיש לפיכך נסיבות המצדיקות שמיעת התביעה של שני התובעים בצוותא בישראל על אף קיומה של תנית שיפוט זר.

[רע"א 6574/12 סאמיט פאנד ניהול השקעות בע"מ נ' בן יעקב (נבו, 7.3.2013) ]

היקף תניית השיפוט הזר

גם אם אין עילה לביטול תניית שיפוט זר בהסכם שבין הצדדים, עדיין ייתכן מצב שבו ידונו בתי המשפט בישראל בסכסוך למרות קיומה של תניה בהסכם. למשל, אם ייקבע שלא מדובר בתנית שיפוט ייחודית אלא בתניית שיפוט מקבילה. במקרה כזה, הסמכות שהוענקה בהסכם לערכאה במדינה הזרה לא תשלול סמכות מקבילה לערכאה בישראל ולא תמנע קיום דיון בבית המשפט בישראל.

ייתכן גם שייקבע שתניית השיפוט בחוזה מסוים נועדה לחול על רשימה סגורה של סכסוכים, אבל לא על הסכסוך שעל הפרק וגם אז לא תהיה מגבלה לקיים דיון בבית המשפט בישראל.

כמו כן ולמרות כל האמור לעיל, קיומה של תניית שיפוט לא מייתרת את הצורך של בית המשפט לבחון את הסמכות הבינלאומית הנתונה לו לדון בכל סכסוך לגופו (לקריאה נוספת בנושא סמכות השיפוט הבינלאומית לחצו כאן).

מסיבות אלו, חשוב מאוד, כבר בשלב עריכת ההסכם, להקדיש מחשבה לניסוח ולהיקף של תניית השיפוט הזר.