cחדוות היצירה ללא ספק משרה רוח חיובית ואופטימיות סוחפת, אבל בשביל להוציא רעיון מן הכח אל הפועל צריך להוריד אותו לעולם המעשה – שם הדברים, לצערי, יותר מורכבים וכרוכים לרוב בהשקעת לא מעט משאבים.
מטרת מאמר זה, המכוון ליזמים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום, להאיר מספר נושאים בסיסיים שמומלץ לקחת בחשבון כאשר רוצים להוציא לפועל רעיון ולהקים סטארט-אפ, או במילים אחרות – להפסיק ליצור “למגירה” ולהפוך את הרעיון למסחרי.
מאמר זה יתמקד בשלוש סוגיות: חשיבות בדיקת השוק, קניין רוחני ורגולציה בתהליך המסחור..
בדיקת השוק הרלוונטי
הפוטנציאל המסחרי של מוצר או שירות טמון, בין היתר, באופי והיקף השוק הרלוונטי. בעניין זה כדאי לעמוד על מוצרים דומים המשווקים ויכולים להוות תחרות, היקף המכירות בתחום ו”השחקנים” הפועלים בו. מידע זה ניתן למצוא למשל בפרסומים בעיתונות הכלכלית, באתרים שונים באינטרנט או במידת האפשר בבדיקה אצל משווקים עיקריים (חנויות, ספקי שירות וכד’). כמובן שישנם גם בעלי מקצוע שזהו תחום עיסוקם, וככל שישנם משאבים לכך – ניתן בהחלט לפנות אליהם לקבלת שירות שכזה.
אופי השוק יכול ללמד על כדאיות פיתוח ושיווק המוצר והאסטרטגיה בה יש לנקוט לצורך זה. כך למשל, לאחר זיהוי מוצרים מתחרים ניתן לבחון האם יש למוצר שלך יתרון יחסי המצדיק את פיתוחו ושיווקו. כמו כן, הבנת היקף המכירות בשוק יכולה להוות בסיס להערכה האם תפיסת נתח בשוק זה תייצר הכנסה המצדיקה את פיתוח המוצר.
נושא נוסף שכדאי לבחון בשוק המוצרים הוא מהם מקורות ושולי הרווח בו. למשל, ישנם מוצרים שהרווח העיקרי מהם אינו נובע ממכירת המוצר עצמו אלא דווקא ממכירת חלקי חילוף, חלקים מתכלים, מתן שירות וכד’. סוגיה זו יכולה לעיתים להוביל לפיתוח יתרונות בתחומים המשניים ולא בהכרח במוצר העיקרי.
קניין רוחני
על קצה המזלג, זכויות קניין רוחני הן זכויות בנכסים בלתי מוחשיים, כגון: יצירות, המצאות, עיצובים, סימני מסחר וכד’. זכויות אלו מוסדרות בדינים שונים ומוכרים בשפה המקצועית, בין היתר, כזכויות יוצרים (הגנה על יצירות), פטנטים (הגנה על המצאות/רעיונות), מדגמים (הגנה על עיצוב חיצוני), סימני מסחר (הגנה על מוניטין) ועוד. למען ההפשטה, בדומה לזכות קניין רגילה, למשל בנכס מקרקעין, רק בעל הנכס או מי שקיבל רשות מבעל הנכס רשאים לעשות בנכס שימוש. כך למשל, רק בעל זכות יוצרים ביצירה או בעל רישיון מתאים מבעליה רשאי לעשות בה שימוש (כגון ביצוע פומבי), ובהיעדר הסכמה שימוש ביצירה עלול להיות מלווה בסנקציה (כגון פיצוי כספי לבעל היצירה).
בהתאם, ערכו של מוצר אשר אלמנטים בו מוגנים בזכויות קניין רוחני צפוי להיות גבוה יותר מאשר מוצר שאינו מוגן. הסיבה פשוטה, לבעל המוצר או הזכות המוגנים בזכויות קניין רוחני האפשרות להשתמש או למנוע מאחרים לייצר ולשווק מוצרים המפרים את הקניין הרוחני, ובכך להקנות מוצר יתרון. לדוגמא, בעל מוצר המבוסס על המצאה המוגנת בפטנט יכול למנוע את ייצורו של מוצר אחר אשר עושה שימוש בהמצאה המוגנת שלו, כל עוד הפטנט בתוקף.
מכאן שכאשר מפתחים מוצר, יש חשיבות לבחון האם ניתן להגן על אלמנטים שונים בו באמצעות זכויות קניין רוחני אשר יאפשרו למנוע העתקות וחיקויים, ולמתגו בשוק כבעל יתרון וייחודיות ולהעלות את מחירו. לעיתים, פיתוח קניין רוחני בקשר למוצר מהווה חלק ניכר מפיתוחו, וזאת למשל על מנת לבדל אותו ממוצרים אחרים ולמנוע ממתחרים פוטנציאליים להעתיקו.
רגולציה
לעיתים למוצרים מסוימים ישנן דרישות שונות מכוח הדין או תקנים שונים, אשר אי עמידה בהם עלולה למנוע את שיווקם. דוגמא לגופים המסדירים נושאי רגולציה בישראל הם מכון התקנים הישראלי ומשרדי ממשלה רלוונטיים (תחבורה, בריאות, הגנת הסביבה וכד’). ברמה הבינלאומית מוכרים למשל מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) והתקן האירופי (ה-CE).
נושא הרגולציה חומק לעיתים מעיני יזמים וממציאים העמלים על פיתוח מוצר. ישנם מקרים בהם יזמים אינם ערים לדרישות הרגולציה עד שלבי פיתוח מתקדמים או קרוב לשלב השיווק ורק אז מגלים כי המוצר אינו עומד בדרישות הרגולציה השונות הנדרשות לצורך שיווקו. לדוגמא, הגדרת מוצר תחת כותרת כזו או אחרת לפי הגדרות ה-FDA יכולה להיות ההבדל בין דרישת ה-FDA לקיום ניסויים קליניים במוצר או היקף הניסוי הקליני שיידרש או העדר דרישה כלל לקיום ניסוי שכזה כתנאי לשיווק המוצר בארה”ב. כמובן שלדרישה לקיום ניסוי קליני, וודאי רחב היקף, השלכות משמעותיות מאוד על עלויות הפיתוח והזמן שיידרש בכדי לצאת עם המוצר לשוק לפני המתחרים.
על כן, חשוב להבין כבר בשלבי בחינת הרעיון, אפילו באופן כללי, את דרישות הרגולציה בתחום ולהתייעץ כבר בשלבים הראשונים עם יועצי רגולציה רלוונטיים.
* כמובן שאין במאמר זה בכדי לכסות את כלל הסוגיות הרלוונטיות ומטבעו אינו מעמיק בכל סוגיה. כמו כן, אין במאמר זה בכדי להוות חוות דעת מכל סוג, לרבות חוות דעת משפטית.
