ENGLISH
hand-using-laptop-computer-with-virtual-screen-document-online-approve-paperless-quality-assurance-erp-management-concept

חובת רישום מאגר מידע

מרץ 2018

ההתנהלות השוטפת של מרבית העסקים כיום מלווה באיסוף מידע בקשר לאנשים ואגירתו, למשל איסוף מידע בקשר עם לקוחות, ספקים וכדומה. חשוב לזכור כי לפי חוק הגנת הפרטיות, ישנם מקרים שבהם בעלות על מאגר מידע כאמור אף תחייב רישומו לפי חוק הגנת הפרטיות.במאמר זה נפרט בתמצית מהו מאגר מידע, מי נדרש לרשום מאגר מידע ובאילו מקרים, כיצד רושמים מאגר מידע ומהן הסנקציות החלות בגין אי רישום מאגר מידע.

מהו מאגר מידע? 

כדי להבין מהו מאגר מידע יש להתייחס תחילה למונח "מידע", המוגדר על פי חוק הגנת הפרטיות כאוסף נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו. כמו כן, ישנה התייחסות פרטנית בחוק הגנת הפרטיות למידע המוגדר כ"מידע רגיש", שהוא, בין היתר, מידע על מצב בריאותי או כלכלי של אדם.

"מאגר מידע" מוגדר בחוק הגנת הפרטיות כאוסף נתוני מידע המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי ומיועד לעיבוד ממוחשב. בהגדרה זו לא ייכללו אוסף נתונים שמיועד לשימוש אישי ולא למטרות עסק, וכן אוסף נתונים הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שאינו יוצר אפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי האנשים הכלולים בו.

מתי חלה חובה לרשום מאגר מידע? 

בעל מאגר מידע חייב לרשום את מאגרי המידע הבאים:

1. מאגר שבו נאגר מידע על מעל ל-10,000 אנשים;

2. מאגר המכיל מידע רגיש;

3. מאגר הכולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה;

4. המאגר הוא של גוף ציבורי (למשל משרדי ממשלה, רשות מקומית וכדומה);

5. מאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר.

כיצד רושמים מאגר מידע? 

כדי לרשום מאגר מידע יש להגיש בקשה לרישום מאגר מידע לרשות הגנת הפרטיות. בבקשה זו יפורטו זהות בעל המאגר, המחזיקים במאגר, מנהל המאגר, סוגי המידע השמורים במאגר והשימוש שנעשה במידע.על רשם מאגרי המידע לרשום את המאגר בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה לרישום, למעט אם לרשם היה יסוד סביר להניח כי המאגר משמש או עלול לשמש לפעולות בלתי חוקיות או שהמידע הכלול בו נאסף בניגוד לדין.ככל שהרשם לא רשם את מאגר המידע בתוך תקופת 90 הימים כאמור, ולא הודיע למבקש על סירובו לרשום או על השהיית הרישום, המבקש יהיה רשאי לנהל או להחזיק את המאגר אף שאינו רשום.

מה הן ההשלכות של אי רישום מאגר מידע? 

ניהול מאגר מידע, החזקתו או שימוש בו בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות הינם עברה פלילית שדינה מאסר של שנה. כמו כן, ניהול או החזקת מאגר מידע שלא נרשם עלול לגרור חיוב בקנס מנהלי (חלקו סכום חד פעמי וחלקו עבור כל יום בו העבירה נמשכת).

סיכום 

בשנים האחרונות נראה כי המחוקק שם דגש על ההגנה על מידע פרטי הנאגר ואבטחתו. בהתאמה, גוברות החובות החלות לפי חוק על בעלים, מנהלים ו/או מחזיקים במאגרי מידע (גם אם אינם בעלי המאגר) , וכך גם חשיפתם לסנקציות, לרבות בגין אי רישום מאגר מידע החייב ברישום. מכאן, מוצע להסתייע בגורם משפטי הבקיא בדיני הגנת הפרטיות לבחינה אם מידע שנאגר במסגרת עסק מהווה מאגר מידע המחויב ברישום.

המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו כולל סקירה מקיפה של כל הוראות הדין ומכלול הסוגיות הרלוונטיות לנושא המאמר.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ויש להיוועץ עם עורך דין, לפי הצורך, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

מאמרים נוספים

ייפוי כח מתמשך – מה זה?

הכלי המשפטי של יפוי כח מתמשך מאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להחליט היום, מי וכיצד ידאגו לנו, לגופנו, למשפחתנו, לנכסינו ולעסקינו, וזאת במידה ובעתיד לא נוכל, חלילה, לקבל החלטות כאלו בעצמנו…

שימוש חופשי ביצירה בה בעל זכות היוצרים אינו ידוע לפי סעיף 27א – פתרון או בעיה?

רוב האנשים אינם יודעים זאת, אך בכל פעם שהם מפרסמים תמונה, אפילו אם זה ברשת חברתית, הם חשופים לכך שכל גוף או אדם ייקח את אותה התמונה (למשל לאחר שזו הועברה בין כמה אנשים) ויעשה בה שימוש, ואפילו שימוש מותר. וישאל את עצמו השואל – איך זה יכול להיות? איך אדם יכול לעשות שימוש בתמונה אישית, שאני צלמתי ולא הייתה לי כל כוונה שתגיע לכולי עלמא, ועוד שזה יהיה בסדר?..

אתגר המדפסת התלת מימדית בעולם הקניין הרוחני

ספק רב אם צ'אק האל ידע לאילו מחוזות יגיע עולם המדפסות התלת מימדיות, כשהוא רשם את הפטנט למדפסת התלת מימדית שאותה הוא המציא, אי שם בתחילת שנות ה – 80 של המאה הקודמת. 40 שנים לאחר מכן, ספק רב אם גם אנחנו מסוגלים להעריך לאן עוד היא יכולה להתפתח…

חשיפות של יזמים באופן אישי לתביעות מצד עובדים?

האם מנכ"ל או בעלים של חברת סטארט-אפ יכול להיות מחויב לשלם חוב בגובה מאות אלפי שקלים שהחברה צברה כלפי עובד בכיר שהועסק בה, בין היתר בגין הפרות חוזרות ונשנות של זכויותיו, לרבות אי תשלום שכרו…

האם קבוצה לשיווק ופרסום מוצרים ברשתות החברתיות חשופה לתביעת קניין רוחני?

קבוצות רכישה ברשתות החברתיות השונות כבר מזמן הפכו לדבר שבשגרה אשר רבים מאיתנו עושים בהן שימוש. אך מה קורה כאשר השיווק והפרסום ברשתות אלו נעשה תוך מכירת מוצרים מזויפים? מי נושא באחריות לפעילות מפרה שכזו? האם פייסבוק רשאית להסיר חשבונות מפרים ללא התראה מוקדמת?..

הקניין הרוחני של משחקי לוח ומשחקי קופסא

כאשר אנו יוצרים משחקי לוח וקופסא – כיצד אנו מגינים על זכויות המשחק שלנו ושומרים על עצמנו מפני תביעות של אחרים…