ENGLISH
plane- Photo by Ross Parmly on Unsplash

סמכות שיפוט בינלאומית ביחס לנתבעים מחוץ לישראל

אוקטובר 2019

שאלת סמכות השיפוט של בתי משפט במדינה אחת על נתבעים ממדינה אחרת, מתעוררת לעיתים קרובות מאוד בשנים האחרונות והינה סוגיה מעניינת לכל מי שחי ומנהל עסקים ביותר ממדינה אחת.

היווצרות סכסוכים עם מאפיינים רב-לאומיים

היה זה חוקר התקשורת, מרשל מקלוהן, שטבע את המונח "כפר גלובלי" בתחילת שנות ה-60, בשל האופן שבו התקשורת יצרה קשרים וקרבה בין אנשים רחוקים ומנותקים ברחבי העולם, וזאת, לאור תחומי העניין המשותפים שנוצרו ביניהם.

במאה ה-21, ועם ההתקדמות הטכנולוגית בכל תחומי החיים, ה-"כפר הגלובלי" הוא יותר כמו "מגדל רב קומות" והקלות המדהימה שבה ניתן לנוע ואף להגר בין מדינות וגם לשמור על תקשורת רציפה, חלקה ומהירה בין אנשים ממדינות שונות, מייצרת קשרים רב-לאומיים, בין היתר, בשוק העבודה ובעולם העסקים.

במצב דברים זה, מתעוררים לא אחת גם סכסוכים משפטיים, עם מאפיינים רב-לאומיים, לדוגמא:

— סכסוך בין עובד שמתגורר ומועסק בישראל לבין החברה המעסיקה אותו המאוגדת במדינה אחרת;

— סכסוך בין חברה ישראלית לבין דירקטור בחברה שהוא אזרח מדינה אחרת;

— סכסוך בין מפיצה המאוגדת בישראל לבין חברה יצרנית המאוגדת במדינה אחרת;

— סכסוך ביחס למקרקעין המצוי בישראל בין שני אזרחי מדינה אחרת;

— בקשה לפשיטת רגל של נושה ישראלי בהתייחס לחייב שהוא אזרח מדינה אחרת.

במקרים כמו אלו, נשאלת השאלה, האם לבתי המשפט בישראל יש סמכות שיפוט בינלאומית לדון באותם סכסוכים, ובמיוחד, כאשר הנתבעים הזרים כופרים בסמכותו של בית המשפט בישראל.

התשובה לשאלת הסמכות תלויה בנסיבות הספציפיות של כל תיק ותיק. בהקשר זה וככלל, ישנן שתי משוכות שיש לעבור לשם ביסוס סמכות של בתי המשפט בישראל על נתבעים זרים-

משוכה ראשונה: המצאת התביעה לנתבעים

כמו כל הליך משפטי, לא תהיה לבתי המשפט בישראל סמכות לדון בעניינם של נתבעים זרים, אם לא הומצאה (נמסרה) התביעה לנתבעים הזרים. בהקשר זה יש שתי אופציות-

אופציה ראשונה- המצאת התביעה בישראל- גם אם הנתבעים אינם מתגוררים או מאוגדים בישראל, מספיק שהם הגיע לביקור קצר בישראל, למשל כדי לבקר משפחה או לגלוש בחרמון, וניתן להמציא להם את התביעה בזמן שהם נוכחים בישראל. זהו כלל התפיסה.

בנסיבות מסוימות לפי הדין, ניתן לבצע המצאה בישראל לנתבעים זרים שאינם נוכחים בישראל, וזאת באמצעות אחרים מורשים מטעמם שנוכחים בישראל, כגון משרד עו"ד בישראל המייצג את הנתבעים הזרים או סניף של חברה זרה הפועל מטעמה בישראל כמורשה לניהול עסקים.

אופציה שניה- המצאת התביעה מחוץ לישראל- בכפוף להגשת בקשה מתאימה של התובעים לבית המשפט, ניתן להמציא תביעה לנתבעים מחוץ לישראל, אם ישנה זיקה של הסכסוך לישראל המצדיקה המצאה מחוץ לתחום שיפוט, לפי רשימת החלופות המופיעה בתקנות סדר הדין האזרחי. רשימת הזיקות האלו כוללת, לשם הדוגמא, מקרים שבהם נושא התובענה הוא מקרקעין בתחום המדינה או שישנה תביעה הנוגעת לחוזה שנעשה בתחום המדינה או למשל כשמבוקש לאכוף בישראל פסק-חוץ (פסק דין שניתן מחוץ לישראל).

משוכה שניה: דיון בטענת חוסר סמכות בינלאומית

גם אם הומצאה התביעה כדין, הנתבעים הזרים עדיין רשאים להעלות בהליך טענה של חוסר סמכות בינלאומית במסגרת בקשה לסילוק התביעה כנגדם או במסגרת בקשה לביטול המצאה מחוץ לישראל (בטענה שאין הצדקה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט). כך-

הטענה המרכזית שיטענו נתבעים זרים בהקשר זה היא טענת הפורום הלא נאות, שלפיה יש במדינה אחרת פורום נאות יותר, כלומר עם זיקה גדולה יותר לסכסוך מאשר ישראל.

בבדיקה אם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות, יבחן בית המשפט, בין היתר, את מכלול הזיקות הרלוונטיות בין הסכסוך לבין ישראל לעומת מדינה אחרת, לרבות מיקומם הגיאוגרפי של הצדדים, העדים, הפעילות העסקית של הצדדים, מקום קרות ההפרה ומקום קרות הנזק, הדין שיחול על הסכסוך, וכן הלאה.

כן יבחן בית המשפט את הציפייה הסבירה של הצדדים לגבי מקום ההתדיינות, לרבות לאור האמור בהסכם בין הצדדים (לקריאה בנושא תניות שיפוט זר לחצו כאן).

הוראות דין ספציפיות בסוגיית הסמכות הבינלאומית

על אף כל האמור לעיל, לעיתים החקיקה או ההלכה הפסוקה הם שמגדירים בצורה ספציפית את סמכותו הבינלאומית של בית המשפט בישראל לדון בהליך מסוים.

לדוגמא ס' 136 לחוק הירושה תשכ"ה-1965, מסמיך ספציפית את בתי המשפט בישראל לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.

דוגמא נוספת היא ההלכה הפסוקה לפיה, לבתי המשפט בישראל אין סמכות בינלאומית לדון בתביעה לגבי מקרקעין המצויים בחו"ל. במקרים שכאלו, אין בהמצאת התביעה או ביישום מבחן מירב הזיקות כדי לשנות מהסמכות הנ"ל.

המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו כולל סקירה מקיפה של כל הוראות הדין ומכלול הסוגיות הרלוונטיות לנושא המאמר.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ויש להיוועץ עם עורך דין, לפי הצורך, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

מאמרים נוספים

ייפוי כח מתמשך – מה זה?

הכלי המשפטי של יפוי כח מתמשך מאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להחליט היום, מי וכיצד ידאגו לנו, לגופנו, למשפחתנו, לנכסינו ולעסקינו, וזאת במידה ובעתיד לא נוכל, חלילה, לקבל החלטות כאלו בעצמנו…

שימוש חופשי ביצירה בה בעל זכות היוצרים אינו ידוע לפי סעיף 27א – פתרון או בעיה?

רוב האנשים אינם יודעים זאת, אך בכל פעם שהם מפרסמים תמונה, אפילו אם זה ברשת חברתית, הם חשופים לכך שכל גוף או אדם ייקח את אותה התמונה (למשל לאחר שזו הועברה בין כמה אנשים) ויעשה בה שימוש, ואפילו שימוש מותר. וישאל את עצמו השואל – איך זה יכול להיות? איך אדם יכול לעשות שימוש בתמונה אישית, שאני צלמתי ולא הייתה לי כל כוונה שתגיע לכולי עלמא, ועוד שזה יהיה בסדר?..

אתגר המדפסת התלת מימדית בעולם הקניין הרוחני

ספק רב אם צ'אק האל ידע לאילו מחוזות יגיע עולם המדפסות התלת מימדיות, כשהוא רשם את הפטנט למדפסת התלת מימדית שאותה הוא המציא, אי שם בתחילת שנות ה – 80 של המאה הקודמת. 40 שנים לאחר מכן, ספק רב אם גם אנחנו מסוגלים להעריך לאן עוד היא יכולה להתפתח…

חשיפות של יזמים באופן אישי לתביעות מצד עובדים?

האם מנכ"ל או בעלים של חברת סטארט-אפ יכול להיות מחויב לשלם חוב בגובה מאות אלפי שקלים שהחברה צברה כלפי עובד בכיר שהועסק בה, בין היתר בגין הפרות חוזרות ונשנות של זכויותיו, לרבות אי תשלום שכרו…

האם קבוצה לשיווק ופרסום מוצרים ברשתות החברתיות חשופה לתביעת קניין רוחני?

קבוצות רכישה ברשתות החברתיות השונות כבר מזמן הפכו לדבר שבשגרה אשר רבים מאיתנו עושים בהן שימוש. אך מה קורה כאשר השיווק והפרסום ברשתות אלו נעשה תוך מכירת מוצרים מזויפים? מי נושא באחריות לפעילות מפרה שכזו? האם פייסבוק רשאית להסיר חשבונות מפרים ללא התראה מוקדמת?..

הקניין הרוחני של משחקי לוח ומשחקי קופסא

כאשר אנו יוצרים משחקי לוח וקופסא – כיצד אנו מגינים על זכויות המשחק שלנו ושומרים על עצמנו מפני תביעות של אחרים…