ENGLISH
Default-Post-4

הסכם מייסדים או “למה לי פוליטיקה עכשיו?”

אוקטובר 2013

הרתיעה והעוינות מהסכם מייסדים

בתחילת דרכו של מיזם משותף, כאשר המייסדים חברים וחדורי מוטיבציה, הסכם מייסדים הוא לעיתים מילה מגונה. למען ההמחשה, הדבר משול לזוג שעומד להתחתן ואינו מעוניין לקלקל את החתונה ב”הסכם ממון”.

רבים מהמייסדים רואים בעריכת הסכם מייסדים וניהול מו”מ עם השותפים (לרוב חברים או בני משפחה שלהם) כאקט של חוסר אמון. הקונפליקט שלעיתים מתעורר הוא בין החברות, האמון והרצון לצאת לדרך משותפת לבין הצורך או הדרישה של חלק מהצדדים לעיגון הסכמות באופן פורמאלי ובכתב. מניסיוני, על פי רוב, הנושאים המרתיעים את הצדדים הם מטבע הדברים אלו הפחות “רומנטיים”, כגון: כסף (חלוקתו והשקעתו), מחויבות ברורה (כגון עזיבת עיסוקים אחרים) ותנאי עזיבה או הוצאה מהמיזם/חברה.

מייסדים ותיקים יותר, שחוו את הקושי בחילוקי דעות מהותיים עם שותפיהם ואף פרידה משותפים, מבינים היטב את חשיבות קביעת כללי המשחק מראש. כמובן שלא ניתן לכסות את כל הנושאים בהסכם מייסדים ונדרש אמון הדדי, אבל בהחלט ניתן (ומומלץ) להסדיר סוגיות רבות, וודאי בשלב שכולם עוד חברים ונאותים להגיע להסדרים הוגנים ורוויי פשרה. לא פעם בשלב הדיונים על הבנות המייסדים, מתגלה שלא כולם רואים עין בעין את התפיסה הכלכלית, חברתית, טכנולוגית וכד’ של המיזם, ולכן בהכרח יש חשיבות לקיים שיח פתוח ולוודא שכולם מיושרים בקו הזינוק.

אסטרטגיה IN – פוליטיקה OUT

הכנסת הדיון סביב הסכם מייסדים בקונטקסט הנכון יכולה גם להקל על העוינות המסוימת בגישה להסכם מייסדים. בעיני, הסכם מייסדים הוא מעבר להסכם להסדרת פעילות המיזם ופתרון חילוקי דעות עתידיים בין המייסדים, אלא מסמך אסטרטגי-עסקי המתווה את האג’נדה של המיזם. בהתאם, גישתי להסכם מייסדים או הבנות המייסדים היא שמדובר בשיח אסטרטגי יסודי של טובת החברה, אופן פעילותה ושאיפותיה.

בנסיבות מסוימות מומלץ שהסכם מייסדים יכלול בקצרה גם את חזון המיזם ומתווה הפעילות שלו, והדיון בו חשוב כמו כל ישיבה אסטרטגית של המיזם בעתיד. בהתאם, נכון לדעתי לכנות את הדיון בנושא כשיח על הבנות המייסדים, והוא משתקף בסופו של דבר בהסכם מייסדים.

ושוב, הדגש הוא על אסטרטגיה ולא פוליטיקה, כאשר טובת המיזם מעל הכל.

נושאים חשובים לדיון במסגרת הסכמות המייסדים

אופן התאגדות השותפים: ישנן דרכים שונות להתאגדות, כאשר הנפוצות הן שותפות והקמת חברה. לכל אפשרות הסדרים והשלכות שונות, כגון אופן ההתאגדות, היבטים חשבונאיים ומיסויים.

חלקו של כל שותף במיזם: ישנם מיזמים שבהם לכל היזמים חלקים שווים בבעלות המיזם, בזכויות ההצבעה ובחלוקת הרווחים. לעומת זאת, ישנם מיזמים בהם חלקו של כל יזם בזכויות הצבעה וברווחים שונה, בהתאם לתרומתו, מעורבותו ותפקידו של כל שותף (בפועל או הצפויה).

מימון המיזם: בדרך כלל לוקח זמן (אפילו רב) עד שמיזם מתחיל לייצר הכנסות המספיקות בכדי לממן את פעילותו או עד שמצליחים לגייס לו כסף. לכן, לרוב בתחילת הדרך המייסדים נושאים בהוצאות המיזם. חשוב להסדיר את מחויבותו של כל מייסד למימון והמשמעות במקרה שמייסד לא יישא בחלקו, כמו גם אופן החזר הלוואות הבעלים.

תפקידיו והיקף פעילותו של כל מייסד: חלוקת התפקידים בכל ארגון היא עניין יסודי וחשוב. תיאום הציפיות בדבר המחויבות למיזם יכולה להיות קריטית להצלחתו ולשיתוף הפעולה בו. במסגרת זו יש לדון ולקבוע אילו תפקידים ותחומי אחריות כל מייסד לוקח על עצמו (מנכ”ל, תפעול, כספים, פיתוח, שיווק וכד’), באיזה היקף משרה (100%, 50% או אולי בכלל כמה שעות בחודש). לצערי, נתקלתי במקרים בהם השקעת זמן בלתי מאוזנת של חברי המיזם הביאה למחלוקות רבות ואף לכשלון מיזמים.

מנגנוני היפרדות: לעיתים, הדבר הנכון ביותר הוא להיפרד, אך הקושי הוא שלא ברור כיצד לעשות זאת. במקרים אחרים, אי עמידה של אחד המייסדים בהתחייבויותיו מחייבת את הוצאתו מהמיזם בכדי לא לפגום במיזם או ביתר המייסדים. לכן, כבר בתחילת הדרך מומלץ לקבוע מנגנונים שונים להיפרדות אשר יכולים לסייע לצדדים להיפרד בהמשך הדרך בהסכמה והבנה. ישנן דרכים שונות להשיג זאת, לדוגמא: זכות רכישה של חלק ממניותיו של מייסד שלא ממלא את תפקידו, מנגנון התמחרות (Buy Me By You, הידוע גם כ-BMBY), ביטול זכויות הצבעה או השתתפות בדירקטוריון ועוד.

שקיפות ופתיחות

לסיכום, העיקרון המנחה בדיון על הסכמות המייסדים צריך להיות שקיפות ופתיחות. הצדדים צריכים לפרוס את כל הקלפים על השולחן ולהסדיר את כל הסוגיות, כולל הקשות והפחות נוחות שבהן. דיון כנה וישיר והגעה להסכמות תהווה בסיס לשותפות טובה ובריאה יותר, ובתקווה – משגשגת יותר.

* כמובן שאין במאמר זה בכדי לכסות את כלל הסוגיות הרלוונטיות ומטבעו אינו מעמיק בכל סוגיה. כמו כן, אין במאמר זה בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ מכל סוג, לרבות חוות דעת או יעוץ משפטי.

המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו כולל סקירה מקיפה של כל הוראות הדין ומכלול הסוגיות הרלוונטיות לנושא המאמר.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ויש להיוועץ עם עורך דין, לפי הצורך, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

מאמרים נוספים

ייפוי כח מתמשך – מה זה?

הכלי המשפטי של יפוי כח מתמשך מאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להחליט היום, מי וכיצד ידאגו לנו, לגופנו, למשפחתנו, לנכסינו ולעסקינו, וזאת במידה ובעתיד לא נוכל, חלילה, לקבל החלטות כאלו בעצמנו…

שימוש חופשי ביצירה בה בעל זכות היוצרים אינו ידוע לפי סעיף 27א – פתרון או בעיה?

רוב האנשים אינם יודעים זאת, אך בכל פעם שהם מפרסמים תמונה, אפילו אם זה ברשת חברתית, הם חשופים לכך שכל גוף או אדם ייקח את אותה התמונה (למשל לאחר שזו הועברה בין כמה אנשים) ויעשה בה שימוש, ואפילו שימוש מותר. וישאל את עצמו השואל – איך זה יכול להיות? איך אדם יכול לעשות שימוש בתמונה אישית, שאני צלמתי ולא הייתה לי כל כוונה שתגיע לכולי עלמא, ועוד שזה יהיה בסדר?..

אתגר המדפסת התלת מימדית בעולם הקניין הרוחני

ספק רב אם צ'אק האל ידע לאילו מחוזות יגיע עולם המדפסות התלת מימדיות, כשהוא רשם את הפטנט למדפסת התלת מימדית שאותה הוא המציא, אי שם בתחילת שנות ה – 80 של המאה הקודמת. 40 שנים לאחר מכן, ספק רב אם גם אנחנו מסוגלים להעריך לאן עוד היא יכולה להתפתח…

חשיפות של יזמים באופן אישי לתביעות מצד עובדים?

האם מנכ"ל או בעלים של חברת סטארט-אפ יכול להיות מחויב לשלם חוב בגובה מאות אלפי שקלים שהחברה צברה כלפי עובד בכיר שהועסק בה, בין היתר בגין הפרות חוזרות ונשנות של זכויותיו, לרבות אי תשלום שכרו…

האם קבוצה לשיווק ופרסום מוצרים ברשתות החברתיות חשופה לתביעת קניין רוחני?

קבוצות רכישה ברשתות החברתיות השונות כבר מזמן הפכו לדבר שבשגרה אשר רבים מאיתנו עושים בהן שימוש. אך מה קורה כאשר השיווק והפרסום ברשתות אלו נעשה תוך מכירת מוצרים מזויפים? מי נושא באחריות לפעילות מפרה שכזו? האם פייסבוק רשאית להסיר חשבונות מפרים ללא התראה מוקדמת?..

הקניין הרוחני של משחקי לוח ומשחקי קופסא

כאשר אנו יוצרים משחקי לוח וקופסא – כיצד אנו מגינים על זכויות המשחק שלנו ושומרים על עצמנו מפני תביעות של אחרים…