כאשר אנו יוצרים משחקי לוח וקופסא – כיצד אנו מגינים על זכויות המשחק שלנו ושומרים על עצמנו מפני תביעות של אחרים.
משחקי לוח וקופסא הם מקור הנאה גדול בהיסטוריה של התרבות האנושית והם הולכים איתנו אלפי שנים אחורה. גם בימינו, בעידן משחקי המחשב, הדיגיטציה והמציאות הרבודה – משחקי הקופסא מממשיכים להוות נתח לא קטן מתעשיית המשחקים הכוללת, המוערך בכמה וכמה מיליארדי דולרים מדי שנה. על כל אלה יש להוסיף נתח נוסף ההולך וגדל, הכולל את המרתם של רבים ממשחקי הלוח והקופסא אל המדיה הדיגיטלית, המאפשרת לרבים יותר לשחק ביחד וליצור אינטראקציות חברתיות מהנות ונגישות.
מטבע הדברים, הביקוש הגבוה יוצר היצע גבוה ופוטנציאל הרווחים עשוי להיות מצוין. יחד עם זאת, יצירתו של משחק היא תהליך ארוך ומורכב – החל ממחקר מקדים וגיבוש הרעיון, דרך גיוס והשקעות, בנייה ועיצוב, וכלה בבחינת המשחק, תיקונים ושיפורים. מלבד בדיקת ההיתכנות העסקית ומלבד הפיתוח עצמו, כמובן קיים ועומד כל נושא המיתוג, הפרסום והשיווק. כל התהליכים הללו מציבים מספר אתגרים בפני מפתחי המשחקים, אחד מהם נוגע לנושא הקניין הרוחני.
שומרים על עצמנו, על זכויות המסחר שלנו ועל המוניטין שלנו
ביסודו של ה"קניין רוחני" עומדת ההנחה שיש לנו בלעדיות על דברים מקוריים שאנחנו יצרנו בעצמנו ועל-כן אין לאחרים זכות לעשות בהם שימוש ללא רשותנו. לפיכך, כאשר אנו יוצרים משחק חדש אנחנו רוצים לוודא שלא פוגעים בנו או במוניטין שלנו ומשתמשים במשחק שלנו ליצירתו ומכירתו של משחק זהה או דומה מאוד. אנחנו גם רוצים לוודא שלא נמצא את עצמנו תחת תביעה משפטית בטענה שעשינו שימוש במשחק קיים על-מנת לייצר ולמכור את המשחק שלנו. בדיוק לשם כך במהלך השנים חוקקו חוקי הקניין הרוחני השונים.
יחד עם זאת, הדברים אינם תמיד פשוטים מכיוון שכאשר אנו טוענים שמשחק שיצרנו הוא המצאה מקורית שלנו – עלינו לפרט איך בדיוק ולהציג תיעוד מתאים. הרי משחק קופסא עשוי מרכיבים שונים – החל מן הרעיון המשחקי עצמו, הכללים וההיגיון שלו, דרך החומרים והמנגנונים שמהם הוא עשוי, וכלה בעיצובים, שמות וסימנים ויזואליים אחרים – והחוק דורש מאיתנו לפרט מה לטענתנו הוא פרי המצאה שלנו. יתרה מכך, החוק דורש מאיתנו לעמוד בתנאים מסוימים על-מנת שיוכל להגן עלינו ועל המשחק שיצרנו מבלי להגביל בצורה לא סבירה את חופש היצירה והמסחר של אחרים וזכויות נוספות.
לכן כאשר אנו יוצרים משחק חדש, חשוב לקחת בחשבון שני דברים עקרוניים ומשלימים: מצד אחד עלינו לוודא שאנו רושמים תחת שמנו בחוק כמה שיותר רכיבים של המשחק כדי לשמור על הזכויות שלנו ולהישמר מתביעות. מצד שני, עלינו לקחת בחשבון שלא ניתן לרשום או להוכיח קניין רוחני על כל חלק או מרכיב במשחק ושישנם מקרים או רכיבים שעל ההגנה עליהם כדאי לוותר מראש – או מחוסר היתכנות או מחוסר כדאיות כלכלית (התהליך יקר מדי ולא מבטיח לנו הגנה של ממש).
בכל הקשור לקניין רוחני, יש לזכור כי רישום הקניין הוא מדינתי, כלומר נעשה בכל מדינה בתהליך נפרד ועצמאי, וכן שהוא מוקנה לנו לתקופה מוגבלת. כמו-כן יש לקחת בחשבון כי אחד היתרונות הנוספים של רישום קניין רוחני טמון בכך שהוא מקנה לנו מוניטין – כיוון שמדובר באישור רשמי לכך שתרמנו משהו מובחן ומקורי לקידום הציבור, החברה והתרבות.
אז מהם הרכיבים במשחקי לוח וקופסא שניתן על-פי חוק לרשום אותם כקניין רוחני?
התשובה לכך מתחלקת באופן כללי ל-5 זוויות משפטיות שונות: סימן מסחר, עיצובים, פטנטים (המצאות), זכויות יוצרים וחשש לגניבת-עין.
- סימן מסחר – Trademark
מטרתו של סימן המסחר היא לקשור בצורה חוקית בין לוגו, סלוגן, שם או סמל לבין בעלי הזכויות במשחק, כך שמעתה ידע כל אדם כי כל משחק אשר מסומן בסימנים מסוימים משוייך אך ורק לגורם מסוים, אשר יכול יכול להיות יצרן, ממציא או משווק. חשיבותו של הסימן המסחרי היא בראש ובראשונה כדי למנוע הטעייה – ניצול שמו הטוב של בעל הזכויות במשחק ושימוש מניפולטיבי במוניטין שלו. אמנם הסימן המסחרי כשלעצמו איננו מונע מיצרן אחר לייצר משחק דומה, אך הוא כן מונע ממנו לייצר סימני זיהוי זהים או דומים וכך שומר על שיוך ברור בין כל יחידת משחק שנמכרת לבין בעליה.
מה ניתן לרשום כסימן מסחרי? במשחקי קופסא ניתן לרשום מספר רכיבים כסימן מסחרי – שם המשחק עצמו, שם בעל הזכויות, דמות מסוימת במשחק, אייקון, הלוגו, לוח משחקים וכן רכיבים עיצוביים מיוחדים במשחק המייחדים אותו.
רישום סימן מסחר הוא תהליך לא יקר (בין 3000 ל-4000 שקלים) שאורך כשנה ומעניק הגנה לא מוגבלת בזמן, בכפוף לתשלום אגרה אחת ל-10 שנים.
- עיצוב – Design
באמצעות הגנה מסוג עיצוב ניתן לשמור ולהגן על החוזי של חלקים מסויימים בו. הרי לכל משחק מקורי רכיבים עיצוביים מובחנים אשר על-פי חוק העיצובים ניתן לרשום אותם ולהגן עליהם מפני העתקה, הפרה ושימוש לא מורשה. ניתן, למשל, לרשום עיצוב על כלי משחקים תלת-ממדיים, לוח משחק דו-ממדי, משחק תלת-ממדי, קלפים ולוח.
תהליך רישום העיצובים נעשה במחיר זול (בין 1500 ל-2200 שקלים) ותקף ל-25 שנים, בכפוף לתשלום אגרה מדי 5 שנים. יחד עם זאת ראוי לשים לב כי רישום עיצוב נעשה אך ורק בתנאי שהעיצוב לא פורסם ברשות הרבים לפני כן; פרסום של העיצוב לפני הגשת הבקשה לרישום עלול לפסול ולשלול את תוקפו החוקי של העיצוב.
- פטנט (המצאה) – Patent
מתי משחק קופסא יכול להירשם כפטנט? רק כאשר כלול בו רעיון טכנולוגי חדש ומקורי אשר עליו הוא מבוסס. פטנט מותנה בכך שהוא לא רק חדש אלא גם מהווה התקדמות המצאתית כלל-עולמית ובמובן זה מדובר באתגר הוכחה גדול יותר.
בתחום המשחקים ניתן, למשל, לרשום פטנט על טכנולוגיות מיוחדות המשלבות משחק פיזי (לוח) במשחק וירטואלי (סלולארי), או שילוב לוח דו-ממדי עם "חיילים" תלת-ממדיים וכדומה.
רישום פטנט הוא הליך ארוך ויקר יחסית (החל מ-8000 שקלים), אשר אורכו ועלויותיו נקבעות בהתאם למורכבות ההמצאה. משך תוקף הפטנט הוא 20 שנים.
- זכות יוצרים – Copyright
"יצירה" פירושה דרך ביטוי מסוימת וכאשר היא מקורית – היא גם ניתנת להגנה בחוק לזכויות יוצרים. לא ניתן לשמור זכויות על רעיונות, אלא רק על דרך הביטוי שלהם. כך, למשל, ספר שפורסם מוגן תחת חוק זכויות יוצרים, אך הרעיונות המובעים בו – לא. משחקי קופסא אינם נכללים בחוק כ"יצירות", אך יחד עם זאת בעבר קבעו בתי משפט בישראל כי משחקים בהחלט יכולים להיחשב כיצירות אומנותיות. בישראל לא קיים מאגר למרשם פומבי של זכויות יוצרים ולכן בשורה תחתונה כדי להיות מסוגלים להוכיח שאנחנו בעלי היצירה, כלומר מפתחי המשחק, עלינו "להתחמש" מראש בהוכחות ועדויות לכך שהיצירה היא מעשה ידינו, כולל מועדי פיתוחה ויצירתה.
- גניבת עין
רכיב נוסף ואחרון שיש לקחת בחשבון מעוגן בחוק עוולות מסחריות ומטרתו לתת "קו הגנה" נוסף מפני העתקות ושימוש לרעה ביצירתם של אחרים. זהו רכיב שאינו דורש רישום. עוולה של גניבת עין במשחקי קופסא עולה כאשר קיים חשש לכך שהנתבע יצר משחק מאוד דומה למשחק קיים מתוך מטרה להטעות את הצרכן ולהביא אותו לחשוב כי מדובר באותו מוצר או במוצר המשויך ליצרן המקורי. אין מדובר ברכיב מסוים שנראה דומה מאוד או זהה למשחק קיים (כמו בסימני מסחר), אלא בטביעת העין הכוללת של המשחק המזכירה מאוד את המשחק הקיים ומעלה חשש סביר להטעיה. על הטוען להפרה של גניבת עין להוכיח כי המשחק שלו יצר מוניטין בקרב הציבור הרלבנטי וכן כי ישנו חשש להטעיית לקוחות.
לא רק רישום זכויות, גם הסכמים מסודרים
יצירתו של משחק לוח או קופסא היא תהליך ארוך ורב-שלבי הכולל חשיפה לאנשים רבים – החל ממשפחה, סייענים ומשקיעים, דרך מפתחים ומעצבים וכלה ביצרנים ואנשי שיווק ומכירות. החשיפה הנרחבת הזו רק מגבירה את הצורך בשמירה הדוקה יותר על הרעיונות והרכיבים המתגבשים של המשחק. משום כך מומלץ מאוד לא לוותר על הגנה משפטית מקיפה ולדאוג בצורה מסודרת לכל הצדדים הכרוכים בכך. כדי לסבר את האוזן במה מדובר, הנה רשימה חלקית של הסכמים אשר כל אחד מהם חיוני ליוצרי המשחק:
הסכם סודיות (NDA); הסכמי שירותים וספקים (עיצוב, איור, צילום וכדומה); הסכם ייצור; הסכם הפצה (זיכיון, שיווק ומכירה); הסדרת בעלות ביצירה/ביצירות נגזרות (המשך); הסכם השקעה; הסכם שותפים.
לסיכום – שמונת הצעדים המומלצים ליוצרי משחקי לוח ומשחקי קופסא
- מעל הכול ולפני הכול, כיוון שכל משחק הוא יצירה מקורית הנעשית בתהליך מורכב וחד-פעמי – חשוב מאוד לדאוג לליווי משפטי של עורכי-דין המתמחים בנושאי הקניין הרוחני. וככל שהליווי ייעשה משלב מוקדם יותר – כן ייטב.
- יש לדאוג להסכמים משפטיים המסדירים זכויות ובעלות מול יועצים, ספקים, נותני שירותים וכן הלאה.
- כל יוצר משחק צריך לנתח ולהבין מהי ההגנה המתאימה ביותר לרכיבים הספציפיים של המשחק שלו.
- רישום של סימני מסחר.
- רישום עיצוב.
- יש לבצע תיעוד מדוקדק של הרכיבים המהותיים במשחק לצורך שמירה על זכויות יוצרים.
- במקרה של משחק בעל מכניקה חדשנית – יש לבדוק היתכנות של רישום פטנט.
- יש לציין על אריזות המשחק את קיומם של הגנות סימן מסחר ועיצוב – למטרות הרתעה.
