ENGLISH
Default-Post-5

מה עושים כשסטארט-אפ מגיע למבוי סתום?

מאי 2019

המציאות העסקית של חברות סטארט-אפ בתחילת חייהן מובילה לא פעם, למרבה הצער, למצב בו נוצרות מחלוקות בין המייסדים, המקשות מאוד על תפקוד החברה, פיתוח המוצר וכו'. לעיתים, יש בכוחן של מחלוקות וסכסוכים אלו כדי להביא את החברה למצב של קיפאון או מבוי סתום (או בשפה המקצועית: Deadlock), באופן שלא ניתן להמשיך את פעילות החברה, ויש לשקול אפילו את המשך דרכה.

לדרך קבלת ההחלטות בחברה יש חשיבות עצומה על יכולתה להתנהל במצבי משבר שכאלו. חוק החברות קובע כי החברה מתנהלת בדרך מעין דמוקרטית – הרוב קובע. יחד עם זאת, ניתן לשנות את דרך ההתנהלות אם בעלי החברה חפצים בכך עד כדי הפיכת החברה למעין דיקטטורה באמצעות מתן זכויות כמו זכות וטו לדירקטור מסויים, קביעה כי החלטות מסויימות יתקבלו פה-אחד או קביעת רוב שונה מרוב רגיל לקבלת החלטות (למשל רוב של 75% מבעלי זכות ההצבעה).

ברור לכל כי החלטות שאמורות להתקבל פה-אחד, הלכה למעשה, מעניקות לכל אחד ממייסדי החברה מעין זכות וטו לגבי אותה החלטה. תוצאה דומה יכולה להיות במקרה שבו שני מחנות מייסדים מחולקים 50%-50% בזכויות ההצבעה. ככל שאין הסכמה לגבי החלטות שכאלו הסכסוך בחברה הוא בלתי נמנע ועימו, במקרים רבים, המבוי הסתום שבחוסר היכולת להמשיך ולהפעיל את החברה.

לאחרונה טיפלנו בסטארט-אפ שהגיע למבוי סתום זמן קצר אחרי הקמתו כי מייסדי חברה קבעו שלהחלטה בדבר צירוף משקיע נדרשת הסכמה פה-אחד של הדירקטוריון. כשלון הדירקטורים מלהגיע להסכמה הכשיל כל הזדמנויות השקעה. כאשר מדובר בסטארט-אפ המשמעות יכולה להיות הרת אסון עד כדי פירוק החברה.

אחד מהכלים הנפוצים במקרים של מבוי סתום הוא שימוש בהליך BMBY, שבו נכפית על אחד הצדדים רכישת מניות הצד השני. כלי זה פחות מתאים למקרים בהם ניכרים פערים משמעותיים ביכולותיהם הכלכליות של המייסדים, שכן הצד מועט האמצעים ככל הנראה יפסיד.

כלי נוסף הוא קביעת מנגנון של פנייה לבוררות. לדעתנו, בדומה להליך BMBY, גם פתרון של בוררות אינו מתאים לכל המקרים שכן הגם שמדובר בפתרון אפקטיבי למדיי, הוא אינו זול, וככזה אינו מתאים כשהמסוכסכים אינם בעלי הון רב. היעדר היכולת לממן הליך בוררות תשאיר את הצד מועט היכולת בעמדת נחיתות בהתנהלותו בסכסוך.

כלי נוסף אפשרי הוא מנגנון של מעין הליך פירוק מזורז ועצמאי הקובע, על קצה המזלג, עצירת פעילות, מימוש נכסים ותשלום חובות, ולאחר מכן חלוקת כספי היתרה, ככל שיש, בין הצדדים לפי אחזקותיהם, קיום הליך התמחרות וכו'.

אפשרות נוספת, הרלבנטית בעיקר לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות ללא הצלחה, היא פירוק החברה באמצעות בית משפט. במקרה שכזה פירוק החברה ייעשה בעילה של צדק ויושר לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות. מדובר בעילת סל או עילת שסתום, שאינה מוגדרת או מתוחמת למקרים מסויימים, אלא מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב ביותר ויכולה להכיל בתוכה מגוון רב של מקרים.

בתי המשפט עשו שימוש בעילת סל זו במקרים שונים. כך למשל פורקו חברות שהגיעו למבוי סתום על אף שהיו ברשותן נכסים ומזומנים; חברות שנהרסה התשתית לשמה הוקמו; חברות שמטרות הקמתן אינן ברות השגה; חברות שניהולן נעשה בניגוד לדין תוך ביצוע מעשי תרמית; וכו'.

הכלל המנחה עליו מקפיד בית המשפט הוא שפירוק חברה פעילה יעשה רק כמוצא אחרון כאשר כל יתר האפשרויות מוצו ללא הועיל. זאת משום שמדובר בצעד דרסטי המביא לחיסול החברה, ויש להימנע כעיקרון מלנקוט אותו, אם יתברר כי עומד סעד חלופי שיסיר את הטעם לפירוק.

בסיכומו של דבר, מוצע, כבר בעת התקשרות המייסדים בהסכם מייסדים, להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום. יחד איתו, ועל אף חוסר הנעימות שבדבר, יש לנסות ולצפות אפשרות של סכסוך, מחלוקות או הפסקת פעילות, ולתת לכך מענה הולם אחד לפחות מתוך מגוון מנגנונים אפשריים.

המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו כולל סקירה מקיפה של כל הוראות הדין ומכלול הסוגיות הרלוונטיות לנושא המאמר.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ויש להיוועץ עם עורך דין, לפי הצורך, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

מאמרים נוספים

ייפוי כח מתמשך – מה זה?

הכלי המשפטי של יפוי כח מתמשך מאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להחליט היום, מי וכיצד ידאגו לנו, לגופנו, למשפחתנו, לנכסינו ולעסקינו, וזאת במידה ובעתיד לא נוכל, חלילה, לקבל החלטות כאלו בעצמנו…

שימוש חופשי ביצירה בה בעל זכות היוצרים אינו ידוע לפי סעיף 27א – פתרון או בעיה?

רוב האנשים אינם יודעים זאת, אך בכל פעם שהם מפרסמים תמונה, אפילו אם זה ברשת חברתית, הם חשופים לכך שכל גוף או אדם ייקח את אותה התמונה (למשל לאחר שזו הועברה בין כמה אנשים) ויעשה בה שימוש, ואפילו שימוש מותר. וישאל את עצמו השואל – איך זה יכול להיות? איך אדם יכול לעשות שימוש בתמונה אישית, שאני צלמתי ולא הייתה לי כל כוונה שתגיע לכולי עלמא, ועוד שזה יהיה בסדר?..

אתגר המדפסת התלת מימדית בעולם הקניין הרוחני

ספק רב אם צ'אק האל ידע לאילו מחוזות יגיע עולם המדפסות התלת מימדיות, כשהוא רשם את הפטנט למדפסת התלת מימדית שאותה הוא המציא, אי שם בתחילת שנות ה – 80 של המאה הקודמת. 40 שנים לאחר מכן, ספק רב אם גם אנחנו מסוגלים להעריך לאן עוד היא יכולה להתפתח…

חשיפות של יזמים באופן אישי לתביעות מצד עובדים?

האם מנכ"ל או בעלים של חברת סטארט-אפ יכול להיות מחויב לשלם חוב בגובה מאות אלפי שקלים שהחברה צברה כלפי עובד בכיר שהועסק בה, בין היתר בגין הפרות חוזרות ונשנות של זכויותיו, לרבות אי תשלום שכרו…

האם קבוצה לשיווק ופרסום מוצרים ברשתות החברתיות חשופה לתביעת קניין רוחני?

קבוצות רכישה ברשתות החברתיות השונות כבר מזמן הפכו לדבר שבשגרה אשר רבים מאיתנו עושים בהן שימוש. אך מה קורה כאשר השיווק והפרסום ברשתות אלו נעשה תוך מכירת מוצרים מזויפים? מי נושא באחריות לפעילות מפרה שכזו? האם פייסבוק רשאית להסיר חשבונות מפרים ללא התראה מוקדמת?..

הקניין הרוחני של משחקי לוח ומשחקי קופסא

כאשר אנו יוצרים משחקי לוח וקופסא – כיצד אנו מגינים על זכויות המשחק שלנו ושומרים על עצמנו מפני תביעות של אחרים…