ENGLISH
copyright-design-license-patent-trademark-value-concept

מבוא כללי להגנות הקניין הרוחני

ינואר 2014

“הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא להמציא אותו” (פיטר פרדיננד דרוקר)

דיני הקניין הרוחני מעניקים זכויות בלעדיות ומונופולין, לממציאים, יוצרים, מפתחים, מעצבים וכיו”ב, על נכסים בלתי מוחשיים (כגון יצירות, רעיונות, ידע וטכנולוגיה) שהינם פרי יצירתם.

למעשה, דיני הקניין הרוחני באים לתמרץ ולעודד ממציאים ויוצרים להשקיע מכספם ומרצם בניסיון לפתח רעיונות, להמציא המצאות, ליצור יצירות אשר תורמות לציבור. כך למשל יש לציבור אינטרס לתמרץ ממציאים שיפתחו תרופות מצילות חיי אדם; יש לציבור אינטרס לתמרץ יצירת יצירות ספרותיות או מוסיקליות חדשות שיעשירו את עולמו התרבותי; יש לציבור אינטרס לתמרץ לפתח פיתוחים טכנולוגים חדשניים; ועוד.

התמורה של הציבור לאותם ממציאים היא מתן בלעדיות (מונופולין) על ההמצאות או היצירות לתקופה מסוימת הקבועה בחוק. לכל סוג של יצירה ניתנת בלעדיות לפרק זמן שונה, בהתאם שאמור להלום את היקף ההשקעה בפיתוח האמצאה או היצירה (משך הבלעדיות על מדגם הינו עד 15 שנה; פטנט עד 20 שנה; יצירה 70 שנה ממות היוצר). בסיומה של תקופת הבלעדיות הקבועה בחוק, הציבור יוכל ליהנות מהרעיונות, היצירות והעיצובים באופן חופשי מאחר ואלו יהפכו לנחלת הכלל ויהיו חופשיים לשימוש לכל המעוניין.

הבלעדיות המוענקת היא למעשה אגד זכויות שליליות ובהן בין היתר – האיסור להעתיק, להפיץ, לשכפל, להשתמש, לייצר וכו’. זכויות אלו ניתנות למסחור על ידי בעל הזכות הקניינית באמצעות הסכם מתאים כמו למשל רישיון שימוש, הפצה או העתקה. על פי רוב, במהלך תקופת הבלעדיות ישלם הציבור מחיר יקר יחסית למוצר נשוא קניין הרוחני תקף (כגון המצאה, יצירה וכד’). תשלום זה יהווה את התמריץ ההולם להשקעה בפיתוח וביצירה.

להלן סקירה קצרה על ענפי הקניין הרוחני:

פטנטים

הגנה קניינית על רעיון או המצאה. בעל הפטנט הרשום מקבל מונופולין על המצאה לפרק זמן קצוב (בישראל תקופת ההגנה היא 20 שנה ממועד הגשת הבקשה). המצאה שכשירה לרישום כפטנט יכולה להיות מוצר או תהליך טכנולוגי, ועליה להיות חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית.

הגנת הפטנט מחייבת רישום אצל רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר וניתנת אך ורק בגבולות המדינות בהן רשום הפטנט.

בעל הפטנט רשאי למנוע מאחר מלנצל את הרעיון עליו ניתן הפטנט. ניצול הפטנט כולל, בין היתר, ייצור הפטנט, שימוש בו, שיווקו וכו’.

מדגמים

הגנה על ההיבט העיצובי של מוצר תעשייתי – צורתו ומאפייניו הקוסמטיים והאסתטיים כפי שאלו נראים לעין. בעל המדגם מקבל בלעדיות על ההיבטים העיצוביים של המוצר, לתקופת זמן מוגבלת של 5 שנים החל ממועד הגשת הבקשה לרישום המדגם. תקופה זו ניתנת להארכה לכל היותר פעמיים. הגנת המדגם מחייבת רישום אצל רשם הפטנטים והמדגמים והיא הגנה מדינתית (טריאטוריאלית).

מוצר כשיר מדגם צריך להיות מוצר לשימוש תעשייתי, חדש, מקורי, שלא פורסם בישראל קודם לכן, שיש לו עיצוב או צורה הבולטת לעין, ושצורתו של המדגם אינה בעלת אופי פונקציונאלי.

סימני מסחר[1]

הגנה על מותג, סמל, מילה, לוגו, צליל או צורה ייחודיים המזוהים עם חברה או עם סחורות ושירותים אותם מעניק בעל סימן המסחר. הגנת סימן המסחר מחייבת רישום אצל רשם סימני המסחר והיא הגנה מדינתית (טריטוריאלית). תוקפו של הרישום הינו ל-10 שנים החל ממועד הגשת הבקשה לרישום סימן המסחר וניתן לחידוש כל 10 שנים מחדש.

זכויות יוצרים

הגנה על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואומנותיות, לרבות תוכנת מחשב אשר מוגדרת על ידי החוק כיצירה ספרותית.

על מנת שיצירה תהיה מוגנת בזכות יוצרים עליה לקיים את דרישת המקוריות, במובן זה שבעל היצירה הוא המקור של היצירה (לעומת יצירה מועתקת).

זכות יוצרים קמה באופן אוטומטי עם מעשה היצירה, ללא צורך ברישום או בפעולה פורמאלית אחרת, כאשר ההגנה היא כלפי כולי עלמה. מסיבה זו ממש רצוי מאוד לתעד את היצירה ולתארך אותה ואת מועד יצירתה.

תקופת ההגנה על זכות היוצרים היא בד”כ למשך חיי היוצר ועד ל-70 שנים לאחר מותו. הגנת זכות היוצרים אינה מגינה על הרעיון בבסיס היצירה, אלא על הדרך שהרעיון בא לידי ביטוי. כך למשל הצגה או ספר יכולים להיות מוגנים בזכות יוצרים, אך ההגנה ניתנת לאופן שבו הסיפור מסופר או מוצג ולא לרעיון הסיפור עצמו שניתן להציגו בדרכים שונות.

הגנת זכות היוצרים מעניקה לבעליה זכות בלעדית להעתיק את היצירה, לפרסם אותה, לשדר אותה, לבצע אותה בפומבי, להעמיד אותה לרשות הציבור, להכין יצירה נגזרת המבוססת עליה, ולהשכיר תקליטים, סרטים ותוכנות מחשב.

מוניטין (הגנה מפני גניבת עין)

הגנה על מוניטין שיצר לעצמו אדם או חברה במוצר או שירותים. הגנה זו מטרתה מניעת הטעיית הציבור והצרכן פן ירכוש מוצרים שחשב בטעות אשר יוצרו על ידי אחר. עוד ביכולתה של הגנה זו למנוע מאדם או חברה להיבנות ממוניטין של אחר שלא כדין.

דרישות ההגנה מפני גניבת עין הן קיומו של מוניטין (עם מי מזהה הציבור את המוצר) והטעייה (הוכחה כי המוצר המפר מטעה את הצרכן).

לסיכום

הגנות הקניין הרוחני השונות מעניקות זכויות לממציאים ויוצרים, ובאות לתמרץ השקעות בפיתוחי המצאות ויצירות, שיעשירו את עולמנו הטכנולוגי, התרבותי, הספרותי וכיו”ב.

יש להתייעץ עם עורך דין במטרה לבחון את ההגנה המתאימה לכל המצאה או יצירה לגופה. קבלת ייעוץ חשובה עוד בטרם החל ייצורו, שיווקו או פרסומו של המוצר נוכח דרישות החדשנות והמקוריות שישנן ברוב ענפי הקניין הרוחני.

(*) – כמובן שאין במאמר זה בכדי לכסות את כלל הסוגיות הרלוונטיות ומטבעו אינו מעמיק בכל סוגיה. כמו כן, אין במאמר זה בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ מכל סוג, לרבות חוות דעת או יעוץ משפטי.

המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו כולל סקירה מקיפה של כל הוראות הדין ומכלול הסוגיות הרלוונטיות לנושא המאמר.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ויש להיוועץ עם עורך דין, לפי הצורך, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

מאמרים נוספים

ייפוי כח מתמשך – מה זה?

הכלי המשפטי של יפוי כח מתמשך מאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להחליט היום, מי וכיצד ידאגו לנו, לגופנו, למשפחתנו, לנכסינו ולעסקינו, וזאת במידה ובעתיד לא נוכל, חלילה, לקבל החלטות כאלו בעצמנו…

שימוש חופשי ביצירה בה בעל זכות היוצרים אינו ידוע לפי סעיף 27א – פתרון או בעיה?

רוב האנשים אינם יודעים זאת, אך בכל פעם שהם מפרסמים תמונה, אפילו אם זה ברשת חברתית, הם חשופים לכך שכל גוף או אדם ייקח את אותה התמונה (למשל לאחר שזו הועברה בין כמה אנשים) ויעשה בה שימוש, ואפילו שימוש מותר. וישאל את עצמו השואל – איך זה יכול להיות? איך אדם יכול לעשות שימוש בתמונה אישית, שאני צלמתי ולא הייתה לי כל כוונה שתגיע לכולי עלמא, ועוד שזה יהיה בסדר?..

אתגר המדפסת התלת מימדית בעולם הקניין הרוחני

ספק רב אם צ'אק האל ידע לאילו מחוזות יגיע עולם המדפסות התלת מימדיות, כשהוא רשם את הפטנט למדפסת התלת מימדית שאותה הוא המציא, אי שם בתחילת שנות ה – 80 של המאה הקודמת. 40 שנים לאחר מכן, ספק רב אם גם אנחנו מסוגלים להעריך לאן עוד היא יכולה להתפתח…

חשיפות של יזמים באופן אישי לתביעות מצד עובדים?

האם מנכ"ל או בעלים של חברת סטארט-אפ יכול להיות מחויב לשלם חוב בגובה מאות אלפי שקלים שהחברה צברה כלפי עובד בכיר שהועסק בה, בין היתר בגין הפרות חוזרות ונשנות של זכויותיו, לרבות אי תשלום שכרו…

האם קבוצה לשיווק ופרסום מוצרים ברשתות החברתיות חשופה לתביעת קניין רוחני?

קבוצות רכישה ברשתות החברתיות השונות כבר מזמן הפכו לדבר שבשגרה אשר רבים מאיתנו עושים בהן שימוש. אך מה קורה כאשר השיווק והפרסום ברשתות אלו נעשה תוך מכירת מוצרים מזויפים? מי נושא באחריות לפעילות מפרה שכזו? האם פייסבוק רשאית להסיר חשבונות מפרים ללא התראה מוקדמת?..

הקניין הרוחני של משחקי לוח ומשחקי קופסא

כאשר אנו יוצרים משחקי לוח וקופסא – כיצד אנו מגינים על זכויות המשחק שלנו ושומרים על עצמנו מפני תביעות של אחרים…