ENGLISH
aerial-view-container-cargo-ship-sea

יבוא מקביל

נובמבר 2019

אחד העקרונות המובילים במשק ובמסחר בישראל הינו עידוד תחרות עיסקית, שוק חופשי ומניעת יצירת מונופול. כזו היא המדיניות המתירה יבוא מקביל ואשר לפיו מותר לייבא לישראל מוצרים מקוריים אשר יוצרו על ידי היצרן המקורי (ולא חיקוי או זיוף) ולהפיץ אותם ללא אישור או הסכמה ישירה מהיצרן. יבוא מקביל מהווה תחרות למפיץ הבלעדי של המוצר ולרוב גורם להוזלת מחירים.

אחד מהכלים המשפטיים שעומדים בפני מפיצים ויצרנים המבקשים לשלוט או להגביל את היבוא המקביל או במילים אחרות – לצמצם את התחרות בשוק ולשלוט ב"מערב הפרוע" הפוטנציאלי במוצרים המקוריים, הם תביעה בעילה של הפרת סימן מסחר, ככל ונראה סימן מסחר ובעיקר הטענה כי היבואן המקביל עושה שימוש מפר בסימן המסחר הרשום.

בדין הישראלי ישנן מספר דוקטרינות משפטיות אשר מחדדות מתי היבוא המקביל מותר ואילו פעולות מותר לביצוע בסחורה שכאמור, יצאה מידי היצרן או המפיץ הבלעדי שלו.

הראשונה הינה דוקטרינת המיצוי, הנזכרת בפסיקת בית המשפט העליון בעניין הילפיגר[1], שעסק בייבוא מקביל, שם נקבע כי בעל סימן המסחר הרשום זכאי ליהנות מזכויותיו ביחס למכירה הראשונה של המוצר שבו יש לו זכות. מכירה זו 'ממצה' את זכויותיו. לאחר מכן, מכירה חוזרת של אותו מוצר אינה מהווה הפרה של זכויותיו, והוא אינו זכאי לכל תמורה נוספת בגינה. רוצה לומר, לפי דוקטרינה זו ברגע שבעל סימן מסחר מכר את המוצר וקיבל את תמורתו, הוא "איבד" את זכותו לשלוט במוצר שנמכר. בית המשפט העליון הבהיר כי "מכירת סחורה 'אמיתית' של בעל סימן מסחר אינה מהווה הפרה של סימן המסחר, אף אם הסחורה לא נרכשה במישרין מבעל סימן המסחר. כך לגבי ביצוע ייבוא מקביל וכך לגבי מכירת סחורה 'אמיתית' שנרכשה מהיבואן המורשה או הבלעדי.

הגנה נוספת הינה הגנת שימוש אמת, המעוגנת בסעיף 47 לפקודת סימני מסחר. הגנה זו מבטאת עקרון לפיו בעל סימן מסחר אינו יכול למנוע מאדם אחר לעשות שימוש בסימן המסחר המוגן בקשר לסחורה ה'אמיתית' של בעל הסימן, שכן אין בשימוש זה משום הטעיה בדבר מקור הסחורה[2]. תכליתו של הסעיף הינה לאזן בין זכותו של בעל סימן מסחר לעשות שימוש בלעדי בשמו לבין אינטרס הציבור ביצירת תחרות הוגנת שבמסגרתה יתאפשר לכל אדם להגדיר נכונה את הטובין או השירות שהוא מספק, מחד, ויתאפשר לכל צרכן לזהות נכונה את מקור הסחורה או השירות שהוא רוכש, מאידך. מבחני הגנה זו הם: "מבחן הזיהוי" (המוצר אינו ניתן לזיהוי בקלות ללא השימוש בסימן המסחר), "מבחן חיוניות השימוש" (השימוש בסימן המסחר הינו במידה שאינה עולה על הנדרש לשם זיהוי כאמור); ו"מבחן החסות" (השימוש בסימן המסחר אינו מצביע על חסות שבעל הסימן נותן למשתמש בו).

לאחרונה נידונה בבית המשפט המחוזי בת"א (ה"פ 37077-01-17 סנטוויש בע"מ נ' CHANEL, פס"ד מיום 30.10.2019) סוגיה ייחודית בה נשאלה השאלה האם מי שרוכש מוצר מקורי (ובמקרה זה בושם של חברת שאנל), רשאי גם לפרק ולמכור אותו בחלקים תחת שמירה על מיתוג מתאים המוביל למקור, והאם מעשים אלו במוצר המקורי אינם מרוקנים את ההגנות מתוכנן שכן אמנם נמכר המוצר 'האמיתי' אך לא במצבו המקורי. בית המשפט קבע כי אין מקרה זה נופל במדוייק לגדרי ההגנות הנ"ל. היבואן המקביל רשאי למכור מחדש את המוצר אותו רכש כדין, בהיותו 'מקורי' ו-'אמיתי' והוא אף רשאי לבצע מכירה שאיננה בכללותו בחלקים ואף להשתמש בסימני המסחר של היצרן כדי לסמן ולזהות את המוצר. יחד עם זאת על היבואן באופן השימוש שלו צריך להקפיד יתרה על שיקוף מצב הדברים לפיו אין קשר בינו לבין המפיץ הבלעדי וכי המוצרים עברו תהליך שאינו בפיקוח היצרן ולכן ליצרן אין עוד קשר למוצר לאחר הבקבוק מחדש וכל אחריות על פגמים תחול על היבואן המקביל בלבד.


[1] ע"א 7629/12 סוויסה נ' TOMMY HILFIGER LICENSING LLC פורסם בנבו (16.11.2014), סעיף 19.

[2] ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873 (26.9.2004), סע' 14


המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו כולל סקירה מקיפה של כל הוראות הדין ומכלול הסוגיות הרלוונטיות לנושא המאמר.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ויש להיוועץ עם עורך דין, לפי הצורך, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

מאמרים נוספים

ייפוי כח מתמשך – מה זה?

הכלי המשפטי של יפוי כח מתמשך מאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להחליט היום, מי וכיצד ידאגו לנו, לגופנו, למשפחתנו, לנכסינו ולעסקינו, וזאת במידה ובעתיד לא נוכל, חלילה, לקבל החלטות כאלו בעצמנו…

שימוש חופשי ביצירה בה בעל זכות היוצרים אינו ידוע לפי סעיף 27א – פתרון או בעיה?

רוב האנשים אינם יודעים זאת, אך בכל פעם שהם מפרסמים תמונה, אפילו אם זה ברשת חברתית, הם חשופים לכך שכל גוף או אדם ייקח את אותה התמונה (למשל לאחר שזו הועברה בין כמה אנשים) ויעשה בה שימוש, ואפילו שימוש מותר. וישאל את עצמו השואל – איך זה יכול להיות? איך אדם יכול לעשות שימוש בתמונה אישית, שאני צלמתי ולא הייתה לי כל כוונה שתגיע לכולי עלמא, ועוד שזה יהיה בסדר?..

אתגר המדפסת התלת מימדית בעולם הקניין הרוחני

ספק רב אם צ'אק האל ידע לאילו מחוזות יגיע עולם המדפסות התלת מימדיות, כשהוא רשם את הפטנט למדפסת התלת מימדית שאותה הוא המציא, אי שם בתחילת שנות ה – 80 של המאה הקודמת. 40 שנים לאחר מכן, ספק רב אם גם אנחנו מסוגלים להעריך לאן עוד היא יכולה להתפתח…

חשיפות של יזמים באופן אישי לתביעות מצד עובדים?

האם מנכ"ל או בעלים של חברת סטארט-אפ יכול להיות מחויב לשלם חוב בגובה מאות אלפי שקלים שהחברה צברה כלפי עובד בכיר שהועסק בה, בין היתר בגין הפרות חוזרות ונשנות של זכויותיו, לרבות אי תשלום שכרו…

האם קבוצה לשיווק ופרסום מוצרים ברשתות החברתיות חשופה לתביעת קניין רוחני?

קבוצות רכישה ברשתות החברתיות השונות כבר מזמן הפכו לדבר שבשגרה אשר רבים מאיתנו עושים בהן שימוש. אך מה קורה כאשר השיווק והפרסום ברשתות אלו נעשה תוך מכירת מוצרים מזויפים? מי נושא באחריות לפעילות מפרה שכזו? האם פייסבוק רשאית להסיר חשבונות מפרים ללא התראה מוקדמת?..

הקניין הרוחני של משחקי לוח ומשחקי קופסא

כאשר אנו יוצרים משחקי לוח וקופסא – כיצד אנו מגינים על זכויות המשחק שלנו ושומרים על עצמנו מפני תביעות של אחרים…