ENGLISH
crumbled papers- Photo by Steve Johnson on Unsplash

התחייבות מסוג השתדלות – העיקר הכוונה?

נובמבר 2019

כשרוצים לנחם מישהו על ניסיון שעשה ולא הצליח, נוהגים להשתמש בביטוי "העיקר הכוונה". ואולם, כשצד להתקשרות משתדל, אך נכשל, בהשגת המטרה החוזית, אז למרות כל הכוונות הטובות, עולה השאלה מי צריך לספוג את הנזקים בגין כך. לצורך מענה לשאלה חשוב קודם לבחון מה סוג ההתחייבות שניטלה בקשר עם השגת המטרה החוזית.

מקובל לחלק את ההתחייבויות החוזיות לשני סוגים – התחייבות מסוג אחד היא ההתחייבות להשגת תוצאה מסוימת. התחייבות מסוג שני היא התחייבות מסוג השתדלות, כלומר התחייבות לנקוט באמצעים מתאימים למען השגת מטרה מסוימת, מבלי בהכרח להשיגה.

crumpled papers
כישלון בהשגת המטרה החוזית לא יהווה הפרה של התחייבות להשתדלות

ההבחנה בין שני סוגי ההתחייבויות חשובה, בין היתר, על מנת לזהות מי נושא בסיכון של כישלון בהשגת המטרה החוזית.

בחינה של נוסח ההתחייבויות בחוזה

צדדים להתקשרות יכולים להגדיר בחוזה ביניהם במפורש, מה סוג ההתחייבות שכל צד נוטל על עצמו- התחייבות להשתדלות או לתוצאה. ואולם, בדרך כלל, ניתן יהיה ללמוד על סוג ההתחייבות שבפנינו לפי הניסוח שבחרו הצדדים לתיאור ההתחייבויות שנטלו על עצמם.

לדוגמא, כאשר החוזה מטיל על צד לחוזה את ההתחייבות "לעשות כל אשר ביכולתו" או "כל הדרוש מצדו" להשגת מטרה שאינה בשליטתו המלאה כגון, גביית כספים מצדדים שלישיים, השגת אישורים מרשויות תכנון, וכן הלאה, מקובל לפרש את ההתחייבות כהתחייבות מסוג השתדלות.

אם לעומת זאת, החוזה מטיל על צד לחוזה התחייבויות במונחים מוחלטים כגון "ישלם", "יספק" או "ישיג" את המטרה החוזית, הרי שככלל יש לפרש את ההתחייבות כהתחייבות תוצאתית.

מהם גבולות ההשתדלות

בחיוב מסוג השתדלות, לא יחשב צד כמפר, גם אם לא השיג את המטרה החוזית, ובלבד שהשתדל להשיגה. ואולם, השאלה המתבקשת היא כמה צריך צד להשתדל לשם השגת המטרה החוזית, כדי שייחשב כמי שעמד בהתחייבות.

גם כאן, יש חשיבות רבה לנוסח הסעיף החוזי הרלוונטי ולכוונות הצדדים, כפי שעולות מסוג ההתקשרות ביניהם.

דוגמא: בית המשפט העליון דן בהתחייבות של עיריית חולון מול קבלנים שונים, לעשות כל אשר ביכולתה על מנת לגבות מבעלי מקרקעין שונים, דמי השתתפות בהקמת מוסדות חינוך, באותו שיעור שגבתה מהקבלנים הנ"ל. בית המשפט העליון קבע באותו עניין כי יש לפרש בצמצום את התחייבות העיריה לגבות כספים כאמור וכי לא נראה שכוונת הצדדים בהתחייבות זו הייתה שהעירייה תנקוט נגד "סרבני התשלום" הליכים משפטיים או תמנע מהם היתר בנייה.

[ע"א 7664/00 רובינשטיין נ' עיריית חולון, פ"ד נו (4) 117]

דוגמא נוספת: בית המשפט העליון דן בהתחייבות של מכללת אורט לפעול להשגת אישור המל"ג לתואר ראשון במנהל עסקים. באותו עניין לא הייתה מחלוקת על כך שהתחייבות המכללה הייתה מסוג השתדלות, אך נטען כנגדה כי שיקוליה הכלכליים של המכללה בשכירת מרצים הם שמנעו את קבלת ההכרה מהמל"ג. בית המשפט העליון קבע באותו עניין כי לא הוכח שמאמצי המכללה לשכור אנשי סגל לא היו ראויים וכי התנאים שהוצעו למרצים איתם נערך משא ומתן, היו בלתי סבירים, כך שיש בהם משום הפרת חובת השתדלות של המכללה.

[ע"א 10745/06 קרן אזולאי ואח' נ' המכללה האקדמאית אורט (13.7.2009)]

מהדוגמאות לעיל, ניתן ללמוד שבית המשפט העליון אינו מפרש את ההתחייבות בהשתדלות כמטילה על החייב לפעול "בכל מחיר" להשגת המטרה, אלא בוחן אם החייב ביצע פעולות באופן סביר להשגת המטרה, על רקע החוזה בין הצדדים.

הסיכון לאי-השגת המטרה החוזית

הפרה של התחייבות לתוצאה או הפרה של התחייבות להשתדלות, תזכה באופן עקרוני את הנפגע לפעול לאכיפת ההתחייבות או לקבלת פיצויים, בהתאם לדין.

לעומת זאת, אי-השגת המטרה החוזית במקרה של התחייבות להשתדלות, על אף מאמציו הסבירים של החייב להשיגה, לא תהווה הפרה של החוזה ולא תקנה לנפגע זכויות כלשהן.

על מנת לגדר את הסיכון מראש, יכולים וצריכים הצדדים לקבוע בהסכם מהן ההשלכות של אי השגת המטרה החוזית בתוך פרק זמן מוגדר. השלכות אלו במקרה של אי השגת המטרה החוזית יכולות לכלול למשל הסכמה על מטרה חוזית חלופית, קביעת פיצוי מוסכם לצד הנפגע או פשוט ביטול ההסכם.

המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו כולל סקירה מקיפה של כל הוראות הדין ומכלול הסוגיות הרלוונטיות לנושא המאמר.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ויש להיוועץ עם עורך דין, לפי הצורך, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

מאמרים נוספים

ייפוי כח מתמשך – מה זה?

הכלי המשפטי של יפוי כח מתמשך מאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להחליט היום, מי וכיצד ידאגו לנו, לגופנו, למשפחתנו, לנכסינו ולעסקינו, וזאת במידה ובעתיד לא נוכל, חלילה, לקבל החלטות כאלו בעצמנו…

שימוש חופשי ביצירה בה בעל זכות היוצרים אינו ידוע לפי סעיף 27א – פתרון או בעיה?

רוב האנשים אינם יודעים זאת, אך בכל פעם שהם מפרסמים תמונה, אפילו אם זה ברשת חברתית, הם חשופים לכך שכל גוף או אדם ייקח את אותה התמונה (למשל לאחר שזו הועברה בין כמה אנשים) ויעשה בה שימוש, ואפילו שימוש מותר. וישאל את עצמו השואל – איך זה יכול להיות? איך אדם יכול לעשות שימוש בתמונה אישית, שאני צלמתי ולא הייתה לי כל כוונה שתגיע לכולי עלמא, ועוד שזה יהיה בסדר?..

אתגר המדפסת התלת מימדית בעולם הקניין הרוחני

ספק רב אם צ'אק האל ידע לאילו מחוזות יגיע עולם המדפסות התלת מימדיות, כשהוא רשם את הפטנט למדפסת התלת מימדית שאותה הוא המציא, אי שם בתחילת שנות ה – 80 של המאה הקודמת. 40 שנים לאחר מכן, ספק רב אם גם אנחנו מסוגלים להעריך לאן עוד היא יכולה להתפתח…

חשיפות של יזמים באופן אישי לתביעות מצד עובדים?

האם מנכ"ל או בעלים של חברת סטארט-אפ יכול להיות מחויב לשלם חוב בגובה מאות אלפי שקלים שהחברה צברה כלפי עובד בכיר שהועסק בה, בין היתר בגין הפרות חוזרות ונשנות של זכויותיו, לרבות אי תשלום שכרו…

האם קבוצה לשיווק ופרסום מוצרים ברשתות החברתיות חשופה לתביעת קניין רוחני?

קבוצות רכישה ברשתות החברתיות השונות כבר מזמן הפכו לדבר שבשגרה אשר רבים מאיתנו עושים בהן שימוש. אך מה קורה כאשר השיווק והפרסום ברשתות אלו נעשה תוך מכירת מוצרים מזויפים? מי נושא באחריות לפעילות מפרה שכזו? האם פייסבוק רשאית להסיר חשבונות מפרים ללא התראה מוקדמת?..

הקניין הרוחני של משחקי לוח ומשחקי קופסא

כאשר אנו יוצרים משחקי לוח וקופסא – כיצד אנו מגינים על זכויות המשחק שלנו ושומרים על עצמנו מפני תביעות של אחרים…