ENGLISH
attractive-young-woman-working-laptop-early-morning

הזמנת בעל מקצוע? תוודא שהיצירה שייכת לך

מאי 2019

מי מאיתנו לא פנה לצלם, מעצב או גרפיקאי בבקשה לבצע עבורו או עבור העסק שלו עבודה מקצועית כמו עיצוב לוגו, בניית אתר אינטרנט או צילום תמונת תדמית? האם תהיתם כיצד מותר וכיצד אסור לכם להשתמש בתוצר – באותה יצירה מוזמנת?

השאלה הראשונה ביצירה מוזמנת הינה מיהו הבעלים של זכות היוצרים. לשאלה זו יש השלכות משמעותיות שכן רק הבעלים של יצירה יכול רשאי ליהנות מהזכויות וההגנה שחוק זכות יוצרים מעניק.

מה החוק אומר?

הכלל המנחה של הבעלות בדיני זכות יוצרים אומר כי היוצר של יצירה הוא הבעלים שלה (סעיף 33 לחוק זכות יוצרים). בהתבסס על כך, קובע סעיף 35(א) לחוק זכות יוצרים את הכלל לפיו הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה מוזמנת, כולה או חלקה, הינו היוצר. במילים אחרות, ברירת המחדל היא שדווקא הצלם, הצייר או המלחין הוא בעל זכות היוצרים ולא מזמין היצירה.

כחריג לכלל, סעיף 35(ב) לחוק זכות יוצרים קובע כי יצירות ספציפיות כמו יצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או אירוע פרטי אחר, הבעלות הראשונה בה תהיה של המזמין.

חשוב לדעת שהחוק מאפשר לצדדים להסכים הסכמה הפוכה לכלל, לפיה הבעלות ביצירה תהיה של מישהו אחר ולא של היוצר. הסתייגות זו ניתן ומומלץ לעגן במסמך כתוב ומפורש עליו חתומים שני הצדדים או לכל הפחות – היוצר.

החוק גם מכיר בהסכמה בין הצדדים בדבר בעלות בזכות היוצרים שנעשית באופן משתמע. אנחנו ממליצים שלא להסתמך על הסכמה שכזו כי היא מסוכנת יותר. לא לחינם ישנה עליה ביקורת רבה, בהיותה מכניסה מידה רבה חוסר ודאות ועמימות למערכת היחסים בין המזמין ליוצר בכל הנוגע להעברת הבעלות.

לדוגמא, מקרה בו נידונה בבית המשפט שאלת הבעלות ביצירה מוזמנת הינו ת"א 20558-02-12 דניאל הררי עיצובים בע"מ נגד היי סיין- ריהוטים בע"מ (מיום 25.8.2013). הנתבעת הינה יצרנית מותג הריהוט המשרדי "ספייס", ביקשה מהתובעת – חברה למתן שירותי עיצוב גרפי – להפיק קטלוג מודפס למוצריה. מסיבות שונות, נכשלה הדפסת הקטלוג והנתבעת פנתה לחברה אחרת להפקת קטלוג נוסף של רהיטיה. הנתבעת אף השתמשה בקטלוג שיצרה התובעת במסגרת אתר האינטרנט שלה. התובעת גרסה שיש בכך משום הפרת זכות היוצרים שלה שכן לשיטתה היא יוצרת היצירה ולכן היא בעליה, וכן היא העניקה לנתבעת רשות שימוש במוצר מודפס בלבד ולא במדיה דיגיטלית.

בית המשפט, בהתבסס על סעיף 35(א) לחוק קבע כי התובעת היא היוצר הראשון והיא בעלת זכות היוצרים. בית המשפט המשיך וקבע לא ניתן להסיק מהמיילים ומההצעה לעיצוב וליווי הפקת הקטלוג כי זכות היוצרים בעיצוב הקטלוג הוקנתה לנתבעת כמזמינת העבודה ולכן הנתבעת לא הוכיחה קיומה של הסכמה משתמעת העומדת בניגוד לכלל שבחוק. בין היתר, בהתייחס לטענת הנתבעת כי בעידן הדיגיטלי יש ליתן פירוש מרחיב לאמירה כי הנתבעת קנתה לה זכויות שימוש בקטלוג המקורי בפורמט המודפס, ויש להחיל שימוש כזה אף על האינטרנט, אמר בית המשפט  כי "אחד ממאפייניו של העידן הדיגיטלי הינם קשיי האכיפה של הדינים והזכויות המוגנות על-ידי אותם דינים. מקלדות רבות נשברו בסוגייה זו, פסקי דין רבים נכתבו, ועדיין לא נמצאה הדרך האופטימלית לאכוף את דיני הקנין הרוחני ברשת. לפיכך, הסכמה של בעל זכות יוצרים להפצת יצירתו ברשת חייבת להיות ברורה, ולא כמסקנה מתחייבת מעצם השינויים הטכנולוגיים פרי המציאות" (פסקה 22).

מקרה נוסף הוא ת.א. (ת"א) 47653-04-13 א-קו מיתוג ויזמות בע"מ נ' יורם מור, מיום 13.2.2014, בו נדרש בית המשפט לפרש את המונח הסכמה משתמעת בהקשר של בעלות ביצירה. גם כאן קבע בית המשפט שבהעדר ראיה המעידה על הסכמה אחרת בין הצדדים זכות היוצרים בצילום מוקנית ליוצר, דהיינו לצלם.

בעניין זה דובר על תובעת – חברה קמעונאית בתחום הבלונים והמתנות המנהלת אתר אינטרנט, ומולה נתבעת – עסק קטן לשירות סידור ועיצוב בלונים ללקוחות הקצה בעלת עמוד עיסקי בפייסבוק. התובעת הופתעה לגלות שהנתבעת עושה שימוש ללא רשותה ב-6 צילומים של עיצוב בלונים המצויים באתר האינטרנט שלה, ושלטענתה יש לה זכות יוצרים בתמונות אלו. לטענת הנתבעת התובעת לא הוכיחה כי הזכויות בצילומים האמורים הן שלה והועברו לה מידי היוצר – הצלם. בית המשפט קיבל טענת הנתבעת ודחה את התביעה, כאמור.

המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו כולל סקירה מקיפה של כל הוראות הדין ומכלול הסוגיות הרלוונטיות לנושא המאמר.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ויש להיוועץ עם עורך דין, לפי הצורך, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

מאמרים נוספים

ייפוי כח מתמשך – מה זה?

הכלי המשפטי של יפוי כח מתמשך מאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להחליט היום, מי וכיצד ידאגו לנו, לגופנו, למשפחתנו, לנכסינו ולעסקינו, וזאת במידה ובעתיד לא נוכל, חלילה, לקבל החלטות כאלו בעצמנו…

שימוש חופשי ביצירה בה בעל זכות היוצרים אינו ידוע לפי סעיף 27א – פתרון או בעיה?

רוב האנשים אינם יודעים זאת, אך בכל פעם שהם מפרסמים תמונה, אפילו אם זה ברשת חברתית, הם חשופים לכך שכל גוף או אדם ייקח את אותה התמונה (למשל לאחר שזו הועברה בין כמה אנשים) ויעשה בה שימוש, ואפילו שימוש מותר. וישאל את עצמו השואל – איך זה יכול להיות? איך אדם יכול לעשות שימוש בתמונה אישית, שאני צלמתי ולא הייתה לי כל כוונה שתגיע לכולי עלמא, ועוד שזה יהיה בסדר?..

אתגר המדפסת התלת מימדית בעולם הקניין הרוחני

ספק רב אם צ'אק האל ידע לאילו מחוזות יגיע עולם המדפסות התלת מימדיות, כשהוא רשם את הפטנט למדפסת התלת מימדית שאותה הוא המציא, אי שם בתחילת שנות ה – 80 של המאה הקודמת. 40 שנים לאחר מכן, ספק רב אם גם אנחנו מסוגלים להעריך לאן עוד היא יכולה להתפתח…

חשיפות של יזמים באופן אישי לתביעות מצד עובדים?

האם מנכ"ל או בעלים של חברת סטארט-אפ יכול להיות מחויב לשלם חוב בגובה מאות אלפי שקלים שהחברה צברה כלפי עובד בכיר שהועסק בה, בין היתר בגין הפרות חוזרות ונשנות של זכויותיו, לרבות אי תשלום שכרו…

האם קבוצה לשיווק ופרסום מוצרים ברשתות החברתיות חשופה לתביעת קניין רוחני?

קבוצות רכישה ברשתות החברתיות השונות כבר מזמן הפכו לדבר שבשגרה אשר רבים מאיתנו עושים בהן שימוש. אך מה קורה כאשר השיווק והפרסום ברשתות אלו נעשה תוך מכירת מוצרים מזויפים? מי נושא באחריות לפעילות מפרה שכזו? האם פייסבוק רשאית להסיר חשבונות מפרים ללא התראה מוקדמת?..

הקניין הרוחני של משחקי לוח ומשחקי קופסא

כאשר אנו יוצרים משחקי לוח וקופסא – כיצד אנו מגינים על זכויות המשחק שלנו ושומרים על עצמנו מפני תביעות של אחרים…