EN
unnamed (4)

על סטארט-אפים רפואיים, קניין רוחני והיתר עבודה פרטית

כמו בכל תחום, גם בתחום הרפואי – סטארט-אפים קמים מסביב לרעיון, מסביב להמצאה. מטבע הדברים, פעמים רבות ההמצאה הזו היא פרי רוחו ו/או הכוונתו של אדם העוסק בתחום ההמצאה – כלומר רופא, או חוקר. לכן בכל סטארט-אפ מן התחום הרפואי בדרך-כלל נמצא רופאים ו/או אנשי אקדמיה.

מצב עניינים זה, מראש מעלה כמה סוגיות משפטיות שחשוב לברר ולהסדיר אותן, בין אם הרופא ו/או החוקר משתתפים בסטארט-אפ כמייסדים, בין אם כמשקיעים ובין אם כיועצים.

שתיים מסוגיות אלו נוגעות בתחומי היתרי העבודה הפרטית והקניין רוחני:

בתחום היתרי העבודה –

רופא, המועסק בבית חולים, או חוקר, המועסק באקדמיה, חייבים לקבל היתר המאפשר להם לעבוד ולספק שירותים לסטארט-אפ. אם מדובר בייעוץ קליני של רופא, למשל, הרי שצריך להיות הסכם מול בית החולים, או ליתר דיוק מול קרן המחקרים של בית החולים, המעניק את היתר העבודה פרטית. גם כאשר מדובר ברופא שלא עוסק בייעוץ, אבל כן נמנה עם מייסדי הסטארט-אפ או עם משקיעיו, יש לוודא שקיים היתר עבודה פרטית המבהיר את טיב פעילותו ומעורבותו.

חשוב להקפיד על הסדרה זו. אם לא תיעשה כראוי – עלול הרופא לפגוע בתנאי ההעסקה שלו שכן הוא עובר על תקנות "תקשיר" – תקנון שירות עובדי מדינה.

בתחום הקניין רוחני –

אם ההמצאה היא כתוצאה מפעילותו של הרופא או החוקר במוסד שבו הוא עובד – קיימת חובת גילוי למדינה, שכן ייתכן כי למדינה זכויות על ההמצאה. אם לא נעשית כל הסדרה מראש, המדינה עשויה להעלות טענות בנוגע לזכותה על הקניין הרוחני של ההמצאה וכך לשבש את פעילותו של הסטארט-אפ. נוסף על כך, האדם עצמו, הרופא או החוקר, עשוי לספוג תביעה מן המדינה על כך שלא דיווח על פעילותו ועשה שימוש בלתי חוקי בקניין שאיננו שלו, או איננו אך ורק שלו.

חשיבותה של הסדרת נושא הקניין הרוחני מול המדינה חיונית. ללא הסדרה זו, הסטארט-אפ חשוף לטענות המדינה נגדו, מה שעלול לשתק את פעילותו, להרחיק משקיעים ובפועל להביא לנפילתו.

אלו הן, על קצה המזלג, רק שתיים מן הסוגיות המשפטיות שיש לברר ולהסדיר בתחום. בהמשך, נוסיף ונדבר על סטארט-אפים רפואיים וסוגיות משפטיות אחרות.

למידע נוסף – מוזמנים ליצור איתנו קשר.

סוף שבוע רגוע וטוב,

עו"ד יואב קליין ועו"ד גיא אורן